בכנס במכון ון ליר התייחסה מנכ”לית ארגון “שוברים שתיקה” יולי נובק לקמפיין המתנהל בשבועות האחרונים נגד הארגון, וכן לסוגיית ה”שתולים” בארגונה: …אולי הרגע הקשה ביותר עבורנו היה הגילוי כי זה למעלה משלוש שנים פועל ארגון ימין שמטרתו החדרת סוכני חרש אל תוך ארגוני זכויות אדם, ואנו ביניהם, על מנת לעקוב ולרגל אחר פעילי הארגון, תוך שימוש בהקלטות ובמצלמות נסתרות”. אכן קשה, כי הם בעד שקיפות ואין להם מה להסתיר.
המשק היה מסוגר, והשחיתות שטרם נקראה כך, הייתה נחלת כל המשק. המפלגה הייתה “לשכת העבודה”, וג’ובים חולקו על פי פתקים ונאמנות מפלגתית. לא היו “קשרים בין הון לשלטון” – הם פשוט היו מאוחדים. השלטון העניק ל”קפיטליסטים” (וגם למושבים ולקיבוצים) את ההון, ואלה גמלו לו בנדיבות ערב בחירות. כל סקטור ומשפחה מקורבת התבצרו בנחלה שהעניק להם השלטון
