פליטים יקרים

הצלת הסכמי שנגן תמורת פליטים והכרה

ההסכמים החדשים סוללים לטורקיה דרכים פוליטיות ליציאה מבדידותה הנוכחית

תג המחיר של 6 מיליארדי אירו שקבעה ממשלת טורקיה כדי לסייע לקהילייה האירופית ולהקל עליה בפתרון בעיית קליטת הפליטים מהמזרח התיכון משקף את הדאגה, הגובלת בייאוש, שאחזה את ראשי מדינות אירופה.

התשלום אמור להתבצע במסגרת שתי עסקאות, כשסימני ההפרה של שביתת הנשק בסוריה השבוע מבשרים, אולי, על הצורך לקלוט בזמן הקרוב פליטים נוספים במסגרת עסקה שלישית.

המצוקה האירופית מעניקה לטורקיה הזדמנות פז כלכלית ופוליטית. הבזאר המתעורר שלה בנוסח החדש-ישן לבש צורה של דיונים עם מדינות אירופה על מכסות בני-אדם, תוכניות מימון נדיבות ומחיקה באחת של ניגודי האינטרסים של אירופה עם טורקיה.

כמעט כל ראשי מדינות-אירופה מצדיקים בימים אלה את העסקה בשל הצורך להציל בכל מחיר את הסכמי שנגן וההסכמים הנלווים אליהם. אלה מבטיחים תנועה חופשית של אנשים, סחורות וכספים בין המדינות החברות, שהושגו לאחר דיונים של עשרות שנים, שבהכנתם עסקו מאות פוליטיקאים ואלפי פקידים.

יתר על כן, באירופה מתייחסים להסכמים עם טורקיה כנצחון הדמוקרטיה וכדרך להציל משטרים ומפלגות מהשמאל ומהמרכז במדינות האיחוד מאובדן שלטונם בבחירות הקרובות.

מההיבט התרבותי, יש הסבורים באירופה כי מדובר גם בהצלת הנצרות מגלי ההגירה הבלתי מבוקרת של מוסלמים.

כעת, אחרי ההסכמים עם טורקיה, התחייבו מדינות אירופה לקלוט 72 אלף פליטים נוספים על אלה שהגיעו עד כה, כשנערך מיון קפדני בין פליטים למבקשי עבודה. האחרונים מגורשים בהליך מהיר.

טורקיה, ששטחה 785 אלף קמ”ר ואוכלוסייתה מונה כ-80 מיליון בני אדם ש-68 אחוז מהם מתגוררים במרכזים עירוניים, רואה בהסכמים עם אירופה בבחינת הכרה פוליטית וגיבוי למדיניותה במזרח התיכון.

טורקיה, שחשה מושפלת מן היחס אליה מצד מדינות האיחוד האירופי, זכתה כעת להבטחה מצד הקהילייה האירופית לפטור מוויזה את אזרחיה ובכך למעשה להחיל עליהם את הסכמי שנגן. פטור זה יחול כבר בחודש יוני הקרוב, ובמקביל יחודשו הדיונים לקבלתה של טורקיה כחברה מלאה באיחוד האירופי. זאת, בכפוף לאישורן של כל המדינות החברות בו – הליך שעשוי להימשך זמן ארוך.

ראשי האיחוד האירופי שסירבו עד כה להמשיך לדון עם טורקיה על קבלתה לקהילייה בשל הפגיעות המתמשכות של ממשלותיה בדמוקרטיה, שלטון החוק וחופש הביטוי, יסתפקו מעתה בהצהרות מעורפלות שלכל היותר קוראות לטורקיה לסדר.

ההסכמים החדשים סוללים לטורקיה דרכים פוליטיות ליציאה מבדידותה הנוכחית. עמיתיה בברית נאט”ו שאליה היא משתייכת בעיקר בזכות היותה המדינה המשפיעה ביותר בין אירופה לאסיה המרכזית, מאשימים אותה בזניחת הפעילות היעילה למיגור “המדינה האיסלאמית”. ואילו רוסיה מצידה נוקטת נגד טורקיה סנקציות בתחומי התיירות, הסחר והוויזות, ואף מגבירה את התמיכה בפלגי המיעוט הכורדי הנלחם בנשיא הטורקי ארדואן.

בטחונה של טורקיה נפגע בשל פעילותם של מחבלים מ”המדינה האיסלאמית” ומקבוצות כורדיות העויינות הגובים את חייהם של אזרחים ותיירים חפים מפשע בעריה. ואילו במזרח התיכון, הגשמת חלומה של טורקיה להתייצב כמעצמה מזרח תיכונית רחוקה כיום יותר מתמיד.

ואם מדובר בבזאר, נשאלת השאלה אם יש בידי האיחוד האירופי די כלים לבדיקת השימוש הנאות בששת מיליארדי האירו שיימצאו בקופתה של טורקיה, בעוד שבקרה מסוג זה לקוייה אף בתוך האיחוד האירופי עצמו. כך לדוגמה, ספרד התחייבה לקלוט 17 אלף פליטים, ובפועל קלטה, לפי הנתונים הרשמיים, 18 פליטים בלבד.

ישראל יכולה לסייע לטורקיה בתחומים רבים הקשורים לטיפול בפליטים, אם וכאשר המשא ומתן לנורמליזציה ביחסיה עם טורקיה יסתיים בהצלחה. המשבר ביחסיה של טורקיה עם רוסיה חיזק בטורקיה את ההבנה כי יש חשיבות בטחונית להפחתת המתיחויות, בעת שטורקיה נדרשת יותר מתמיד ליצירת תחליפים למקורות האנרגיה מרוסיה. ישראל ושכנותיה, יוון וקפריסין, הן בעלות מאגרי גז טבעי במרחק קצר מטורקיה ויכולות לספק את תחליפי האנרגיה הנדרשים לטורקיה. ישראל יכולה לשמש גורם יוזם לשותפות אסטרטגית במיזמים נוספים באזור.

 

* נחמן פביאן הוא עיתונאי ופרשן המתמחה במדיניות חוץ של מדינות אמריקה הלטינית, ספרד ופורטוגל.

Print Friendly, PDF & Email