העמימות עדיפה

מאז המלחמה על המאווי מרמרה, עלו יחסי ישראל-טורקיה על שרטון. חמש שנים ויותר מנסה ישראל להשיב את היחסים עם טורקיה למה שהיו פעם. האומנם יש טעם במאמצים שמשקיעה ישראל לשקם את היחסים הרשמיים עם הענק הטורקי? כמו בכל מאמץ יש צורך לברר מה מפסידים אם לא, מה מרויחים אם כן, ולהפך.

   כלכלית, יחסי הסחר בין ישראל לטורקיה, גם בשיא המשבר, מעולם לא היו טובים יותר. ב-2015 כלל הסחר בין שתי המדינות היה למעלה מ-5.6 מיליארד, בשיווי משקל כמעט מושלם, פי-חמישה מזה של 2009. נראה שבמקרה הזה, האינטרסים הכלכליים דווקא משגשגים בעתות של מתח דיפלומטי.

   בטחונית, השותפות בין טורקיה לבין ישראל שגשגה כל עוד הממסד הבטחוני היה שליטה של טורקיה. מן הרגע שבו מפלגת השלטון היא למעשה זרוע של “האחים המוסלמים”, שיתוף פעולה בטחוני הופך לסיכון בטחוני. המלחמה של טורקיה ב”מדינה האיסלאמית” היא שקרית ומהווה כיסוי למלחמה האמיתית במדינה הכורדית. תמורת הנפט שבשליטת “המדינה האיסלאמית” שילמה טורקיה באלפי טונות של חומרי-גלם לפצצות. ציוד ישראלי כגון מטוסים ללא טייס שימשו ומשמשים את הצבא הטורקי במלחמתו האכזרית בכורדים.

   אידיאולוגית, טורקיה הולכת ומתרחקת מן המערב הדמוקרטי של שלטון החוק לעבר המחוזות של הרודנות האיסלאמית. בוראק בקדיל, כתב העיתון “הורייט” מאיסטנבול, מדווח על ההתרחקות בשלבים מכל העקרונות של ממשל מערבי מתוקן. טורקיה אוסרת כיום מלחמה על העיתונות החופשית, חיסלה למעשה את מערכת המשפט ומשתמשת במערכת האכיפה, הגלוייה כסמוייה, כדי לקדם את הרודנות האיסלאמיסטית. 96 פעילים של “מדינת האיסלאם” שנגדם הוגש כתב אישום שוחררו ממעצר. ארבעה אקדמאים שקראו לשלום עם הכורדים נעצרו והושארו בכלא. ראש ממשלת טורקיה דבוטולו, הגם שחלם לשלוט על ירושלים ועל חידוש הסולטנות העותומאנית, הוא איש ישר שהודח. את מקומו תופס איש שהוא קודם כל נאמן מוחלט לנשיא טאיפ ארדואן, איש שכל עושרו בא לו מן הקשרים עם הסולטן-למעשה של טורקיה. השאיפות האיסלאמיסטיות של טורקיה מתבטאות בכנס הענק שנערך באנקרה של חיזב-אלתחריר, ארגון איסלאם יסודני בינלאומי ששם לו למטרה להביא את העולם תחת ח’ליפות האיסלאם. כה עמוקה האידיאולוגיה האיסלאמיסטית בטורקיה, שמשרד הדתות הטורקי הדפיס ספר מצוייר לילדים שבו המוות למען הג’יהאד הוא הדרך לגן העדן.

   יחסי יהודים-טורקיה: השורה הראשונה של המנהיגות הטורקית יודעת לעתים לרכך את השפה שבה היא משתמשת כלפי ישראל. אך השורה השנייה מסגירה אותה, בדיוק כמו הלייבור הפרו-איסלאמי בבריטניה. לאחר רצח הישראלים בפיצוץ באיסטנבול, הביעה חברה בכירה ב”מפלגה לצדק ופיתוח” את תקוותה שמצבם של הישראלים הפצועים יתדרדר וכי עוד ישראלים ימותו. האנטישמיות הטורקית פורחת, בעוד שיהודי טורקיה הולכים ומסתגרים מפני האלימות שסביבם. מספר היהודים בטורקיה ירד מ-100 אלף ב-1948 ל-17 אלף כיום. בית כנסת שנפתח מחדש אחרי 65 שנה הושחת. בעיתון היוצא לאור באיסטנבול שוב נקבע כי היהודים הם בני קופים, וכי הקופים של אפריקה אינם אלא יהודים. ובאשר לנושא הפלסטיני, אין ספק שטורקיה בחרה להרים את הנס הפלסטיני על מה שקרוי בפינו ישראל. הפוליטיקה שלה היא חלק מן הג’יהאד – כה אמר ראש הממשלה דבוטולו – למרות שהדגל הפלסטיני אינו אלא נס המרד הפאן-ערבי בסולטנות העותומנית. האורחים הנערצים ביותר באנקרה הם ראשי השטנה הפלסטינית – מחמוד עבאס ואיסמעיל הנייה.

   יחסים בינלאומיים: טורקיה האיסלאמיסטית החלה את דרכה לפני שני עשורים עם הסיסמה של אפס בעיות עם שכניה. מאז יש לה אינספור בעיות עמם – עם הכורדים ממזרח והכורדים מדרום, עם סוריה, רוסיה, יוון וקפריסין היוונית, ועכשיו גם עם הבלקן שדרכו משלחת טורקיה פולשים איסלאמיסטים לאירופה הנוצרית במסווה של פליטים. המאווי מרמרה נשכרה בידי IHH, ארגון איסלאמיסטי הזוכה לתמיכה של הביון הטורקי המקביל, המכונה “העמוק” – זה שעושה את העבודה המלוכלכת עבור הסולטן. העמדה העויינת של טורקיה כלפי קפריסין, ובמיוחד מאגרי הגז המצויים בתחומי המים הכלכליים של קפריסין, היא מקבילה מלאה ליחס הטורקי כלפי המאגרים הישראלים שטורקיה עד לפני זמן קצר הגדירה כשדודים מן הפלסטינים. יחסיה של טורקיה עם רוסיה הם של כמעט-מלחמה – זאת בעוד שישראל מתאמת עמדות במדויק עם רוסיה בנושא הקווים האדומים המוצבים בפני החיזבאללה. טורקיה מקדמת את הטרור האיסלאמיסטי-סוני בכל מקום, כולל בקווקז, דבר המסכן את רוסיה. הדרישה האולטימטיבית של טורקיה להסיר את הכתר הימי מעל רצועת עזה, בעוד שממשלת חמאס מחוייבת על פי אמנת הארגון להרס ישראל, היא תמיכה גלוייה בטרור האיסלאמיסטי על גבולה המערבי של ישראל. יחסי טורקיה-מצרים הם בשפל המדרגה בשל תמיכתה הקולנית של טורקיה ב”אחים המוסלמים”. המקום היחיד שבו זוכה טורקיה ליחס מחבק הוא ממשלו האמריקני של ברק אובמה, שטיפח את “האחים המוסלמים” ברחבי העולם, ומצוי בעימות מתמיד עם ישראל.

המסקנה המתבקשת מכל אלה היא כי לישראל יש רק מה להפסיד מנירמול היחסים עם טורקיה. הנירמול יציב אותה בהכרח נגד רוסיה, יוון, קפריסין ומצרים. עדיף אפוא להשאיר את המצב הנוכחי על כנו, בעמימות דיפלומטית, ולהשאיר את הכלכלה בידיהם של אנשי העסקים.

* ד”ר יובל ברנדשטטר הוא רופא ילדים, תושב הנגב, פובליציסט ומחבר הספר “Joe’s trial” ו-“The Witches of West Bend ו- http://www.amazon.com/Rage-over-Jerusalem-Yuval-Brandstetter-ebook/dp/B00RPNOSK8