רבים עם הרבנות

השבוע פורסם ברבים דבר מינויו של הרב אל”מ אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי הבא, ועוד סערה החלה.

בבחינת המינויים שמעוררים ויכוח ציבורי, מסתמנת מגמה ברורה נגד החלטות הנוגעות לחובשי כיפה בתפקידים בכירים, ובראשם כעת הרב הצבאי הראשי, ולתחומים שנחשבו עד לאחרונה ככאלה שבאחריותו וסמכותו.

די כי נזכיר את הסערות והשיח הציבורי הנרחב סביב מינויו ותפקודו של הרב הצבאי הראשי המכהן, הרב תא”ל רפי פרץ, ורדיפתו על ידי מספר כלי תקשורת גם במהלך תפקידו. סערה נוספת התחוללה סביב קידומו של תא”ל עופר וינטר, שנכנס בימים אלה לתפקידו כראש מטה פיקוד המרכז, על דברים שאמר כמפקד חטיבת גבעתי במבצע “צוק איתן”, שבהם היה “ניחוח יהודי – אמוני מדי” רחמנא ליצלן.

סערה ציבורית תמוהה לא פחות התחוללה סביב ענף תודעה יהודית שעבר מאחריות ישירה של הרבנות הצבאית הראשית לאחריות אגף כוח אדם. האם זכורה סערה הזוייה בממדיה סביב ענף, יחידה או גוף צבאי כפי שחווינו בנוגע לענף קטן בשם “תודעה יהודית”? בצה”ל הרי סגרו בעבר לא מעט יחידות מפוארות, העבירו ואיחדו אחרות ברמה של ענפים, גדודים, חטיבות ואף אוגדות, אך מעולם לא התחוללה סערה סביב הדבר בקנה מידה שכזה כפי שהתחוללה סביב ענף תודעה יהודית של הרבנות הצבאית, שבראשו עומד סא”ל ובו מספר קצינים וחיילים מצומצם. הרי חיילים רבים בסדיר, בקבע ובמילואים נתקלו במהלך שירותם בקצינים שפיהם לא בדיוק הפיק מרגליות, לא פחות מדבריו של הרב אל”ם אייל קרים, שנתגלו ב”חפירה ארכיאולוגית תקשורתית” כעת, שלא לדבר על מעשים שנויים במחלוקת, אך הללו לא מנעו מהם לטפס במעלה הדרגות והתפקידים באין מפריע.

רצף “המארבים” לחובשי הכיפה והשיח הציבורי המוגזם, מעלים תהייה עמוקה בדבר המניעים והכוונות של המוכיחים בשער. האם באמת הציבור מוטרד יותר מהאחריות של הרבנות הצבאית הראשית על אנשיה ויחידותיה מזו המונחת על כתפיהם של מפקדים ויחידות אחרות בצבא הגנה לישראל? או שמא יש מגמה לפעול נגד אלה המזוהים והפועלים למען היותנו צבא יהודי בעל רוח יהודית שפועל לאור מורשת וערכים שקבע צה”ל ומתבססים על מסורות עמנו.

יש לברך על המינוי של הרב הצבאי החדש, שהוא לוחם, מפקד, קצין ורב מכובד שעשה ועושה רבות למען עם ישראל במהלך חייו ושירותו הצבאי, רב המוכיח כי אפשר להיות לוחם גדול וגדול בתורה כאחד!

Print Friendly, PDF & Email