עוד סיבה לתבוע את בריטניה

הסיוע הבריטי להצלת יהודי תימן ועיראק ומשמעותו

ב-380 טיסות פונו קרוב ל-50 אלף יהודי תימן, יותר מכל העלייה הייקית של שנות ה-30' של המאה הקודמת

בימים אלה מתכוון מחמוד עבאס, הטרוריסט האחראי על רצח הספורטאים הישראליים במינכן, להגיש תביעה נגד בריטניה אודות הצהרת בלפור – ההצהרה שבעקבותיה קיבלה בריטניה את המנדט להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

אבל למה לו למחמוד עבאס להסתפק בפשע הבריטי של תקומת ישראל בשטח הוואקף? הסיוע הבריטי לביצור הישוב היהודי בארץ ישראל אינו מוגבל להקמת המסגרת הפוליטית של המנדט, שהוחלף באופן חוקי ומוכר ביישות הפוליטית מדינת ישראל, אלא שהוא נרחב הרבה יותר. עם כל הכבוד לפלישה הערבית לארץ ישראל של חמש מדינות ערביות בשנת 1948, הרי שהמדינות הללו היו אפרוחיות למדי, וארגונית נחותות בהרבה מן היישוב היהודי שעל פי עדותו של הלורד פיל היה עצמאי ברמה של מדינה שבדרך כבר ב-1936. בשני העשורים הבאים התחזקו מדינות ערב משמעותית בעזרת סיוע של המערב וברית-המועצות לכדי מדינות עוצמתיות, ולא ניתן להבין את הניצחון הישראלי הגדול על שלוש מדינות ערביות – מצרים, סוריה וירדן – ללא הסיוע הבריטי לישראל, כנטען בשיחת הטלפון המפורסמת בין המלך חוסיין לגמאל עבדול נאצר.

אבל הרי לא ידוע על ספינות בריטיות שסייעו לישראל, ולא על מטוסים בריטיים שלקחו חלק בהגנתה, ולא על חייל בריטי אחד שהשתתף בלחימה. הסיוע האמיתי שהגישה בריטניה למדינת ישראל במשך שני עשורים היה החסות שנתנה לבריחה ההמונית לארץ ישראל של יהודים ממדינות האיסלאם שהיו תחת השפעתה.

הקהילה היהודית עתיקת היומין של תימן, שהייתה קיימת עוד מימי שלמה המלך, הייתה נתונה לעריצותם של השליטים המוסלמיים מאז הופעת האיסלאם. המקום היחיד שבו זכו היהודים לשוויון הזדמנויות היה בעָדן, מושבה בריטית מאז 1839. יהודי עָדן שלא היו נתונים למשיסת האיסלאם ושהשלטון הבריטי הגן עליהם, לפחות חלקית, הקימו קהילה מפוארת ועשירה, למרות ההתנכלויות המוסלמיות מעת לעת. ואף על פי כן, בעידוד קולני של שידורים ממצרים, בוצע פוגרום ביהודי עָדן בדצמבר 1947, שממנו כבר לא התאוששה הקהילה. ככל שגבר הלחץ על יהודי תימן, כך החלה תנועתם לעבר מפרץ עָדן, לעבר העיר שבה הוקם מחנה פליטים עבור כשמונת אלפים מהם, דרך שטחים שהבריטים הגדירו כאזורי החסות של עָדן. ללא התערבותם הישירה של קצינים בריטים עלומי שם שפעלו בקרב השבטים הערביים, לא היו אלה מאפשרים את בריחתם של יהודי תימן דרך המדבר אל עָדן. כשהתברר כי לא תותר הגירתם של היהודים התימנים הרבים שהסתופפו בעדן דרך ים סוף בשל התנגדותן של סעודיה ומצרים, קיבלה על עצמה חברת “אייר אלסקה” להטיס את היהודים החוצה מעָדן. הבריטים שכנעו את האימאם של עָדן שכדאי לו להתיר את פתיחת שערי הדוכסות, שכן באותו זמן ייפטר מן היהודים “שלו” וגם יזכה ברכושם במחיר מציאה. והיהודים אכן הגיעו מ-800 מקומות ישוב, במסעות רגליים של שלושה ימים עד שלושה חודשים, דרך שטחי החסות ובעזרת הגנתם של הקצינים הבריטים, והתרכזו במחנות שהכינו הבריטים במרחק מן העיר. מחנה המעבר “תקווה” הכיל בשלב מסויים עד 31 אלף יהודים. הטיסה הראשונה של “אייר אלסקה” המריאה ב-15 בדצמבר 1948 וכללה ילדים ויתומים בלבד. ב-380 טיסות פונו קרוב ל-50 אלף יהודי תימן, יותר מכל העלייה הייקית של שנות ה-30′ של המאה הקודמת.

123 אלף יהודי עיראק עזבו את עיראק לישראל בין 1949 ל-1952. חוקי בני-החסות הוחלו על יהודי בבל יחסית מאוחר, במאה התשיעית, והוקלו רק תחת המנדט הבריטי בין 1920 ל-1940. בשנים הללו הפכו יהודי עיראק לחלק חיוני בכלכלת המדינה המתפתחת. שעון העצר של סיום השהות היהודית בעיראק הופעל בפרהוד של ספטמבר 1941 – פוגרום שעוצמתו עלתה על זה של ליל הבדולח בגרמניה, ובו נהרגו מאות יהודים ורכוש עצום נשדד ונשרף, כחלק מן המרד האיסלאמו-נאצי של אמין אלחוסייני בניצוחו של ראשיד עלי. הטרור הממשלתי נגד היהודים גבר עם כניסתה של עיראק למלחמה להשמדת המדינה היהודית בארץ ישראל, יהודים נעצרו, הוכו ונתלו כלאחר יד, והבריחה החלה. ביולי 1949 הציעה ממשלת בריטניה לנורי סעיד להחליף את יהודי עיראק בערביי ארץ-ישראל שנמלטו ממנה. נורי סעיד שהיה השליט הכל-יכול של עיראק במשך 14 ממשלות, החליט על פתרון אחר ליהדות עיראק: הגלייתם המלאה. בתחילה נשללה אזרחותם של כל 160 אלף יהודי עיראק, רכוש רב נחמס כתוכנית ממשלתית, בכיר יהודי עיראק שאפיק אדס נתלה בכיכר העיר בצרה, לאחר מכן דרש נורי סעיד לפנותם במשאיות של הצבא העיראקי דרך ירדן לישראל. חילוצם האווירי של קרוב ל-120 אלף יהודי עיראק לארץ ישראל נעשה תחת חסותו של סיר אלק קירקברייד, השגריר הבריטי בעמאן, שהעריך כי גירוש קרקעי בידי הצבא העיראקי היה מוביל לרצח המוני. תחילת מבצע “עזרא ונחמיה” הייתה בטיסות “אייר אלסקה” (תחת שם בדוי) מבגדד לשדה התעופה הצבאי הבריטי בקפריסין, ומשם – לישראל. רק בהמשך הותרו טיסות ישירות מבגדד לשדה התעופה לוד. בסיום המבצע נשארו בעיראק 6000 יהודים, שסבלו במשך השנים מרדיפות נוראות.

בריטניה אם כן שותפה באחריות להעברתם של קרוב ל-200 אלף יהודים לארץ ישראל עד 1952. ולא סתם יהודים, אלא כאלה שמבינים היטב, מניסיון אישי, מהו תהליך ההשמדה הצפוי משלטון ערבי. תוספת זו של יהודים סייעה לנצחונה של ישראל על הערבים בשלוש המלחמות ב-30 שנותיה הראשונות: קדש, ששת הימים ויום כיפור. עם כל טענותינו נגד הממלכה הבריטית ובגידתה בעניין הציוני בשנות ה-30′, הרי שיש לזכור כי הציונות המעשית כרוכה במנדט הבריטי, ובלעדיה לא ניתן לתאר את הקמת המדינה היהודית.

מכאן שלוחה לבריטניה ברכת הצלחה להיפרדותה של בריטניה מן הרעל של האיחוד האירופי, בתקווה שנזכה מעתה ואילך לימים טובים של שיתוף פעולה עמה.

 

* ד”ר יובל ברנדשטטר הוא רופא ילדים, תושב הנגב, פובליציסט ומחבר הספר “Joe’s trial” ו-“The Witches of West Bend ו- http://www.amazon.com/Rage-over-Jerusalem-Yuval-Brandstetter-ebook/dp/B00RPNOSK8

Print Friendly, PDF & Email