אין כמו מסיבה לשיפור המעמד החברתי
אומנם תמי המכוערת מהביטחון מאוד כועסת עלי, ומאשימה אותי במה שקרה ליואב, אבל לא נורא
נו, סוף סוף נגמר החופש. אז יש לי בית צבוע מחדש, שזה יופי של דבר, אף על פי שאני לא בטוח שהצבעים באמת משתלבים כמו שצריך עם הרהיטים, והיות שאמרתי לחברה שלי את זה, אז מיד קבלתי משימה חדשה – לנסוע ל”איקאה” ולקנות סלון חדש וגם שולחן סלון חדש. אז מפני שאני כבר מבין משהו בחיים האלה וגם קצת מכיר את החברה שלי, אז הסברתי לה שאני לא כל כך מבין בדברים האלה, אז אולי כדאי שהיא תיסע ל”איקאה” ותבחר רהיטים שהיא אוהבת.
טוב, אז כמובן שהיא ניצלה את ההזדמנות וקנתה רהיטים חדשים וגם שטיח וכמה תמונות וכמה כלי מטבח וקצת דברים למקלחת, ואפילו ארון קטן וחמוד לשים ליד המיטה שלנו, וגם אגרטל זכוכית כדי לשים בו פרחים כאלה מיובשים שלא נובלים אף פעם, וגם כזה מתקן לבקבוקי יין, וכל מיני קופסאות בצבעים שונים, ועוד כל מיני דברים שאני אפילו לא יודע איך קוראים להם, אבל אני לא מתווכח איתה, כי אני תמיד מפסיד בוויכוח. אז לא אמרתי שום דבר, ורק שילמתי את החשבון בשקט כי היא שכחה להביא את ה”ויזה” שלה, אבל זה לא נורא.
טוב, אז למחרת בבוקר קמתי ויצאתי לעבודה אחרי שלא הייתי שם כמה ימים כי הייתי בחופש כאמור. אני חייב להגיד שממש התגעגעתי לעבודה. נכון שתמי המכוערת והמפגרת מהביטחון הרימה את הראש מהעיתון הטיפשי שהיא קוראת, שזה כמובן “ישראל היום” שכולם יודעים שהוא בכלל לא עיתון, ושראש הממשלה הפשיסט שלנו קובע כל דבר בעיתון ומטמטם לאנשים הפשוטים את המוח, כדי לסכסך את העם, אבל אנחנו האינטליגנטיים יודעים את זה, אז זה לא עובד עלינו. טוב, אז תמי המכוערת קיבלה אותי במבט מזלזל, וגם אמרה לי “סוף סוף חזרת, מטומטם”, אבל אני יודע שזאת הדרך שלה להגיד שהייתי חסר לה, והיא פשוט לא יודעת להביע את עצמה בדרך אחרת. עובדה שהיא עד היום גם קוראת ליואב החבר הטוב ביותר שלי מהעבודה “חנון”, “אידיוט” ו”דוחה”, ובכל זאת היא יוצאת איתו לשתות מדי פעם (למרות שלא יוצא לו מזה שום דבר).
טוב, אז נכנסתי למשרד ומיד מיהרתי לראות את יואב, כי הוא היה מאוד חסר לי ואני בטוח שגם אני הייתי חסר לו, והאמת היא שהוא כבר היה בעמדה שלו על המחשב וקרא משהו מתוך העיתון האמיתי לאנשים חושבים, מחונכים ואינטליגנטים כמוני וכמוהו. טוב, אז אני חייב להגיש שהוא לא ממש קפץ משמחה כשהוא ראה אותי, וגם אמר לי, “הי נודניק, מה קורה?” אבל לא נעלבתי, כי הוא תמיד שנון כזה וזה בסדר. אז סיפרתי לו קצת מה קרה לי בחופש ואז היה לי פתאום רעיון.
“בא לך לבוא אלי מחר בערב, אני והחברה שלי עושים מסיבה לרגל החידוש של הדברים בבית? נביא חברים ונביא שתייה ונעשה מסיבה קטנה”.
ואז הוספתי גם שיבואו כמה חברות של החברה שלי, כי ידעתי שאז יואב ירצה לבוא, וגם אמרתי לו שאדאג להזמין גם את תמי המכוערת מהביטחון כי הוא עדיין מאוד רוצה אותה.
אז כמובן שיואב מאוד התלהב, וככה גם עבר עלי היום הראשון בעבודה, ממש בכייף, אפילו שהייתי צריך לשחד את תמי המכוערת מהביטחון, כי היא לא ממש רצתה להגיע אלינו בגלל יואב, אבל היא אוהבת את החברה שלי, אז בסוף היא הסכימה.
רק מה, הייתה לי בעייה קטנה שלא חשבתי עליה לפני כן, כי החברה שלי לא ממש התלהבה להזמין את יואב ואת שאר האנשים מהעבודה שלי, כי לדעתה הם חבורת מפגרים שחושבים שהם נורא אינטליגנטיים, אבל הם בעצם אידיוטים. טוב, אתם בטח מבינים שאני לא יכולתי להסכים עם הקביעות שלה, אבל מצד שני כבר הבטחתי לכולם וזה יהיה מכה אנושה למעמד שלי בעבודה אם אצטרך לבטל את המסיבה. אז הסברתי לחברה שלי שאין לי ברירה ואני חייב, אבל אני צריך גם שהיא תביא חברים שלה כי הבטחתי להם שהם יכירו כמה חברות שלה. טוב, זה די הכעיס אותה, אבל משום מה, אחרי כמה דקות דווקא נראה שהרעיון מוצא חן בעיניה והיא הסכימה.
טוב, אז באמת הכנתי את הכל כמו שצריך למסיבה, והחברה שלי אמרה לי שהיא כבר מוכנה עם כמה חברות שלה שישמחו להכיר את יואב ואת החברים שלו, ואני הייתי מאוד מרוצה. טוב, אז יואב באמת הגיע ביחד עם כמה מהחברים שלו וכמה כאלה שהם באמת העילית האינטלקטואלית והחברתית של המגזר שלנו, והם אפילו הביאו איתם כמה בקבוקי אלכוהול לחיזוק האווירה, ובכלל כל מה שנשאר זה רק לחכות לחברות של החברה שלי. אבל מה, שכחתי שהחברה שלי היא עורכת דין שעוסקת בתחום הפלילי והיא כנראה די מוכרת בתחומה ויש לה לא מעט לקוחות מהמין הנשי שאפשר לקרוא להן בשפה יפה “אסירות לשעבר”, כי לא יפה להגיד מה הן עושות לפרנסה שלהם, והן ליתר ביטחון הגיעו עם כמה רוסים (בלי להעליב) גדולים כמו מקררים. אבל אני חייב לספר שיואב והחברים שלו דווקא היו מאוד מנומסים, ולמרות שהם לא כל כך דיברו את השפה, כי הבחורות היו מהסוג שמדברות עם “עין” ו”חית” (בלי להעליב), וגם השתמשו בשפה לא כל כך יפה ולא כל כך עברית. בסך הכל אחרי כמה תקריות קטנות היה די נחמד, למרות שהיינו צריכים לפנות את יואב לבית החולים, כי אחת הבחורות הנחמדות שברה עליו בקבוק כשהוא ניסה לעשות מעשים קצת לא יפים, אבל זה נגמר רק בשתי אצבעות שבורות ליואב, כי אחד הרוסים הסביר לו למה אסור לו לנסות להכניס יד למקום שאסור אפילו שהוא קצת שיכור.
אז בסך הכל הייתה מסיבה נחמדה, וכשהגעתי לעבודה מחר כולם טפחו לי על הכתף באהבה חוץ מיואב שיצא לחופשת מחלה, כי אי-אפשר לעבוד על מחשב עם גבס על האצבעות. ותמי המכוערת מהביטחון מאוד כועסת עלי, כי היא מאשימה אותי במה שקרה ליואב. אבל זה לא נורא.
