ניצן הורוביץ שואל “איך שתק העולם בשואה? בדיוק כמו שהוא שותק בחאלב“. הו, מה תנעם זמרת שירי “מה יפית” בפי אביר הזכויות והקדמה! לא רק “אביר”, כי אם גם מעז, כמו גבר שבגברים: “אסור להשוות (בין שתיקת העולם נוכח השמדת יהודי אירופה ובין חלבּ)? אז הנה, אני משווה!”
אך מעבר להכרזת הצהרות פומפוזיות, מה בעצם מציע לנו ה”ה הורוביץ? מה יעשה אם פוטין לא יתרשם מפיוטיו? מאיומיו? מהכרזות וניסיונות “להציב לפוטין גבולות ברורים”? נניח שפוטין ייקח שיעורים פרטיים אצל הורוביץ וירצה להפגין את התקדמותו שלו בחציית קווים אדומים, ויכריז: “אסור לעבור? אז הנה, עברתי, מה תעשה ל”‘?
אתה, מטיף דגול ויקר, את ישבנך שלך תהיה מוכן לסכן? הרי לשים אותו בטנק לוחם לא רק שלא הסכמת (ולו לצורך הגנה על מדינתך, משפחתך, וגם חייך שלך, בעצם), אלא שהמצב הברור והידוע לכולם הוא שכל המערכת הפוליטית המערבית נשלטת על ידי “פעילי זכויות” מסוגו של הורוביץ, שהז’רגון של “ביצה מדממת… ומלחמת שולל…” המתגלגל בפיהם הוא זה שפרק את העולם המערבי מיכולות הלחימה שהיו לו; פרק את הפוליטיקאים מהרצון לסכן את גופם הפרטי – פוליטיקאים הדואגים ליישר קו עם כל הניצן-הורוביצים למיניהם, האחראים יחד איתם לשיתוק שמביא להמוני הקורבנות ברחבי העולם, שמניינם מגיע למיליונים. כן, אלה תוצאות מצגי השווא של “נאורות וקידמה” ו”שלום קודם לביטחון”.
בראוו ניצן, אתה חמוד! למה שלא תארגן מצעד שלום בינלאומי בחלבּ?
