די לחתרנות המדינית האירופית

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה אתמול (שני) דיון חשוב על מעורבותן של ממשלות אירופה בעניינה הפנימיים של מדינת ישראל. המעורבות מתבטאת בהכוונה ובמימון מאסיבי של ארגוני תעמולה ומשפט ישראליים, הפועלים לשנות את המדינה מבפנים, שינוי של דעת קהל באמצעות מסעות ציבוריים, ושינוי צביונה באמצעות עתירות לבג”ץ.

הדיון התקיים לבקשת ח”כ אריאל קלנר ואת נקודת האור של האירוע הבליח יו”ר הוועדה ח”כ צבי האוזר, שפנה בעקבות הנתונים אל המטה לביטחון לאומי בבקשה שיכינו לוועדה דוח עדכני על מידת המעורבות הממשלתית הזרה בישראל. נקווה שיקרה.

רצה הגורל ובאותה שעה בדיוק הגיעה משלחת מטעם האיחוד האירופי, מלווה בראשי ארגוני השמאל הקיצוני הממומנים על ידה, אל גבעת המטוס לבחון בעין צרה את חוצפת היהודים לחדש את בירתם הנצחית גם על גבעה זו. כמעט בלתי נתפס לקלוט עד כמה דומה האירוע הזה למה שהתרחש באותן הגבעות, לאותו העם, על ידי אותו סוג אנשים, אלפי שנים קודם לכן. אפילו התאריך דומה. שהרי הערב ראש חודש כסלו, החודש בו נציין חנוכת המזבח, את ניצחון הרוח היהודית-לאומית על בני אירופה ומלחכי הפנכה שלהם, אשר ביקשו להגביל את חירותו של עם ישראל במולדתו ההיסטורית.

 

אבל נניח את הימים ההם בצד ונתמקד בזמן הזה. לאחרונה, אגף המחקר של ‘אם תרצו’ דגם 41 ארגוני שמאל קיצוני הפועלים לשינויה של מדינת ישראל מבפנים. יחד בין 2012-2020 הם קיבלו סכום עצום של 469,253,147 שקל – 58.6 מיליון ש”ח בממוצע לכל אחד מאותם ארגונים. כספים אלה מגיעים ישירות רק מישויות מדינתיות, לא כולל קרנות זרות, כמו למשל הקרן לישראל חדשה, סורוס או קרן פורד.

סכומים זרים אלו, הניתנים לעשרות ארגוני שינוי מקומיים, יוצרים בעיה קשה מאד של ריבונות מכיוון שהם עוקפים את רצונו של העם המעוניין לעצב בעצמו את גורל מדינתו על ידי נבחריו. אך אלו לא פעם נאלצים להתקפל בגלל אותו לחץ מעצמתי מבחוץ והארגונים שהם מפעילים מבפנים. כך יוצא שבפועל מי שמעצב את המדינה ועתידה הם לא האזרחים שלה אלא גורמים חיצוניים, על ידי ארגונים מקומיים ושותפות ערכים עמוקה עם שופטי בית המשפט העליון.

ברית הבלתי נבחרים קובעת את הטון, את הצביון, את הזהות. אבל זה לא פילוסופי כמו שזה נשמע, אלא מוחשי הרבה יותר. לא רק בהשפעה על הבניה בארץ ישראל אלא גם במלחמה נגד אויביה. ניקח למשל את ‘המוקד להגנת הפרט’, ארגון שקיבל משנת 2012 ועד היום 31.6 מיליון ש”ח רק מישויות מדינתיות זרות. בשש השנים האחרונות עתר המוקד 86 פעמים לבג”ץ נגד הריסת בתי מחבלים, במטרה להגן על 79 מחבלים או בני משפחותיהם, מחבלים שרצחו 73 ישראלים.

כאשר מוסיפים לכך עוד עשרות עתירות בנושאים נוספים הקשורים לשינוי מדיניות המלחמה בטרור, למשל סיכול גירוש של מחבלים, סיכול שלילת תושבות וכיוצ”ב, מקבלים שיטפון משפטי של ממש. אין פלא שמחבלים פוטנציאליים לא חושבים פעמיים לפני יציאתם למסעות ההרג. וזו רק דוגמא אחת מתוך 41 שכאמור נדגמו במחקר של ‘אם תרצו’. ישנם ארגונים לאזרוח מסתננים, ארגונים לעצירת פיתוחה של ירושלים, ארגונים להכפשת חיילי צה”ל ועוד ועוד.

חשוב להדגיש: היווצרות מחלוקות בין ממשלות ומדינות שונות על נושאים כאלו ואחרים היא דבר טבעי ולגיטימי. גרמניה והאיחוד האירופי יכולים לחלוק על מדיניות המלחמה בטרור של ישראל, או על מדיניות ההגירה שלה ומחלוקות כאלו ניתן ליישב במישורים דיפלומטיים, ובשיחות בין ראשי מדינות. אבל זה לא לגיטימי כשמדינות אירופה מנסות לכפות את דעתן על ישראל על ידי הפעלת סוכני שינוי מרצון בתוך המדינה. זאת כבר חתרנות מדינית, הפרת ריבונות, פגיעה בעצמאות. וזה משהו שאסור לציבור לקבל.

 

מתן פלג הוא יו”ר תנועת אם תרצו

 

Print Friendly, PDF & Email