כלל ידוע בכל מי שחוקר מעט את ההיסטוריה הוא שדפוסי הפעולה של בני האדם תמיד חוזרים ורק מה שמשתנה אלה האנשים והמקומות.
בסיפור ההיסטורי של חנוכה אנו עדים ליהודים שבחרו לעבור צד, להתייוון , ולנסות להיות חלק אינטגרלי מהאימפריה היוונית שבאותה התקופה הובילה את העולם. הרי הרבה יותר נאור להיות חלק מתרבות הלינסטית אשר מקדשת את הגוף, פועלת בעיקר למימוש עצמי ושמה את האדם הבודד במרכז. כנגד ערך “האני העצמי” יש את ערכי הנצח והרוח שהובילו תמיד את עם ישראל ולצערנו הם פחות “מוכרים” ופחות נראים טוב. בית חשמונאי ויהודים נוספים עמדו בגבורה כדי לשמור על ערכי הנצח והמשיכו לשאת את שם ה’ בגרונם. הסיפור הידוע הוא כמובן על שבעת בנייה של חנה שמסרו את נפשם בשביל לא להשתחוות לפסל. ובפרפזה לימינו אנו, לא אי כניעה לתרבות הזרה שביקשה אז וכיום לחדור לתוכנו.
בכלל, הסיפור של חנוכה רלוונטי היום יותר מתמיד. נכון שבכל דור ודור וגם בדורות האלה יש מי שמבקשים להשמיד פיזית את עם ישראל וכמובן אין אנו מזלזלים לרגע באיומים אלה ופועלים נגדם השכם וערב (ותודה לכוחות הבטחון המדהימים שלנו!) אך האיום על זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ובמיוחד נגד אלה מבקשים לשנות אותה מבפנים דרך השתלת סוכני תרבות זרים או קידום מדיניות של ישויות זרות, מהווה סכנה אמיתית ומוחשית שקשה מאוד להילחם נגדה כי היא נסתרת לכאורה. שלא נבין, קידמה היא דבר מבורך אך יש לעשותה לא על חשבון אמונותינו אלא בכפוף להן.
כיום, חלק ממדינות אירופה, יחד עם קרנות נסתרות מטעם כנסיות כאלה ואחרות מממנות פה בכל שנה בעשרות מיליוני שקלים ארגוני דה לגיטמציה קשים אשר פועלים שוב ושוב נגד ישראל בכל זירה אפשרית. אם זה נגד חיילי צה”ל, נגד מדיניות הביטחון של ישראל בעזרת הגנה משפטית על מחבלים ובני משפחותיהם, קידום אזרוח מסתננים, פגיעה בריבונות ישראל ברחבי ההתיישבות, מימון של ארגוני “דת” פלורלסיטיים המבקשים לפגוע בערכי היהדות ועוד קידום אג’נדות קיצוניות רבות.
באופן פרדוקסלי, מספיק היה לראות ערב ראש חודש כסלו, את הסיור בשכונת גבעת המטוס בירושלים של נציגי האיחוד האירופי עם נציגי חלק מאותם ארגונים לאחר האישור על הרחבת הבנייה בשכונה. המתייוונים החדשים לא עזבו את העולם הם רק שינו צורה וזמן. נראה כי תמורת בצע כסף, חיבוק דב מקולניות זרות עם ניחוח אירופי יש כאלה אשר מוכנים למכור את חלום הדורות תמורת נזיד עדשים. יוון פעלה אז לפני אלפי שנים וכיום זו הנאורות האירופאית אשר מבקשת להחריב את הבית. בסופו של יום, אז וכיום, כד השמן הקטן שנמצא, הצליח להאיר ולהעיר את עם ישראל.
לא בכדי יצאה דווקא השבוע התנועה הציונית הגדולה בישראל , “אם תרצו” , בקמפיין גיוס המונים וזאת בכדי להמשיך ולהאיר בזרקור גדול את פעילותה למען חיזוק ערכי הנצח של עם ישראל במדינתנו. כן, בסופו של יום כמו בסיפור של חנוכה, בתחילת הדרך מי שצעק “מי לה אלי” היו רק מתתיהו ובניו והיום אותם צאצאים מובילים את המאבק על התרבות הישראלית ומחזירים מלחמה שערה. המאבק בין המכבים ליוונים ולמתייוונים יהיה ככל הנראה לאורך כל הדורות כולם, אך מה שבטוח שכמו בימים ההם בהם עם ישראל ניצח כך גם בזמן הזה, נצח ישראל לא ישקר וימשיך להאיר עוד דורות רבים.
אודי טנא, יועץ אסטרטגי ומנהל משברים, בעל חברת “טנא תקשורת”
