רקע על החג
חג הפסח הוא ‘זמן חירותנו’ ויש לו ארבעה שמות נוספים: חג האביב, חג החירות, חג המצות, חג הגאולה. זהו חג המשפחה שמחבר אותנו לזהות היהודית, לארץ ישראל, לעם ישראל, לקהילה ולשפה העברית. חיבור זה מקנה לנו הרגשת שייכות ויכולת להתגבר על שעות קשות. המצווה והמטרה המרכזית של סדר פסח היא “וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ”, כדי לשמר ולפתח את הזיקה לשורשים ולזהות היהודית. שמירת היהדות היא הסיבה לכך שעם ישראל הוא היחיד מעמי המזרח התיכון והים התיכון שממשיך להתקיים ושומר על זהותו מזה 3500 שנה. המצווה להגיד היא ייחודית, בעוד שאר המצוות נוגעות לעשייה, ומכאן שמה של הגדת (להבדיל מאגדה) הפסח. בדומה לכך, פסח נקרא גם פה-סח (פה מְספר). קריאת ההגדה נועדה לעורר את סקרנות הילדים, כדי שישאלו שאלות.
פסח הוא יום ההולדת של עם ישראל
ביציאת מצרים הפכנו לעם; זהו האירוע המכונן של עם ישראל. אין שום מאורע שהשפיע באופן כה עמוק על עם ישראל, תרבותו והתפתחותו כמו יציאת מצרים. רוב המצוות קשורות ליציאת מצרים או למאורעות שהתרחשו כתוצאה ממנה.
פסח כסמל החירות
מטרת היציאה לחירות – של בני ישראל כפרטים וכעם – היתה קבלת התורה. התורה ניתנה למשה בהר סיני חמישים יום אחרי היציאה ממצרים. זו ההתגלות היחידה של א-לוהים לעם שלם לאורך היסטוריה. לחירות יש שתי המשמעויות: חירות פיזית, דהיינו עצמאות; וחירות רוחנית דהיינו, עצמיות: זהות עצמית ייחודית. היפוכה של החירות היא עבדות. החוויה הקשה של עבדות במצרים הטביע בנו את תודעת החירות ומבחינה רוחנית לא ניתן לשעבד אותנו. כשם שגלות מצרים היא שורש כל הגלויות, כך גאולת מצרים היא תבנית הגאולה שתבוא, הן גאולה לאומית והן גאולה פרטית.
ליציאת מצריים יש עדויות רבות ממקורות היסטוריים שמחוץ להגדת הפסח ולתנ”ך. מצריים היתה בית העבדים של העולם העתיק ומעולם לא הצליח לברוח ממנה אפילו עבד אחד. בעולם שבו החזק נחשב לצודק, עבדות נתפסה כדבר טבעי ומובן מאליו. ביציאת מצרים עם ישראל המציא לראשונה את מושג החירות. לכן אין פלא שיציאה זו היתה המודל שאומץ על ידי עמים שחתרו לעצמאות, לרבות ‘אביב העמים’ באירופה ועצמאות ארצות הברית. המתיישבים הראשונים (שהגיעו לארה”ב מאירופה בספינה מייפלאואר, 1620) ראו עצמם כבני-ישראל מודרניים ומכאן גם השמות התנכ”יים של כאלף ערים, עיירות ואתרים בארה”ב (ירושלים, ציון, שילה, בית-אל וכו’).
מדוע אנו מספרים על יציאת מצרים?
בחגי ישראל אנו זוכרים את האירועים שהתרחשו – ובכך כוחם של האירועים חוזר על עצמו. סיפור היציאה ממצרים בפסח – כאילו אנו בעצמנו יוצאים משם – יכול להיות לא רק גאולה בעבר אלא גם בהווה. רוח א‑לוהים חוֹנָה בבית היהודי ומאפשרת לנו לצאת לחופשי לא רק כעם, אלא גם כפרטים. כל אחד יכול להשתחרר מהמֵצָרים (מלשון מִצְרָים) שלו – כלומר מהבעיות שמגבילות אותו. כדי להגיע לכך, עלינו לקיים ליל הסדר כהלכתו. דווקא הסדר הצפוי של קריאת ההגדה יכול לאפשר לנו כוחות לא-צפויים, כמו בניסים של יציאת מצרים.
מה מציינת התכנסות המשפחה בליל הסדר?
בליל הסדר כולם יושבים יחד סביב אותו שולחן ומשוחחים בגובה העיניים, מתוך תחושת אחדות חזקה. האחדות שבפסח מתבטאת בראש ובראשונה בזכירת ההיסטוריה המשותפת שבנתה אותנו כעם: “בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלו הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם“. סדר הפסח נועד ליצור התעוררות רגשית שבה כל יהודי יתחבר לשרשרת הדורות ויגלה מחדש את עומק שייכותו לעם ישראל.
מדוע אוכלים מרור?
אכילת מצה – כסמל לשחרור – ביחד עם מרור – כסמל לעבדות – ממחישה את מחירה הגבוה של החירות. פעמיים הרסו אויבנו את בית המקדש שלנו והגלו אותנו מארץ ישראל. גם שהותנו בגלות ושיבתנו לארץ לפני שני דורות היו כרוכים במחיר כבד. מי שחפץ בחירות צריך להיות מוכן לשלם את מחירה.
משה רבנו: מחולל הגאולה בשליחות השם
משה רבנו הוא המנהיג הגדול בהיסטוריה. פעילותו בנתה את עם ישראל ויצרה תשתית רוחנית גם לאסלאם ולנצרות. משה בהיפוך אותיות הוא השם – רמז לכך שהיה בחציו אדם ובחציו שליח א‑לוהים. גדולתו הוכרה גם בעולם הרחב. בארה”ב, למשל, יש מעל 200 אנדרטאות שלו ושל לוחות הברית שהוריד מהר סיני, לרבות במוסדות חשובים כמו בית הנבחרים, בית המשפט העליון, ספריית הקונגרס ומשרד המשפטים.
