טבח משפחת חטואל: כשבבג”ץ נטלו 100% סמכות ונשאו ב-0% אחריות

17 שנים לטבח המזעזע בבנות משפחת חטואל

בי”א באייר תשס”ד, 2.5.04 שני מחבלים איבראהים חמאד, פעיל “גדודי אל-קודס” של הג’יהאד האסלאמי, ופייסל אבו מג’רע, פעיל ב”ועדות ההתנגדות העממית” של הפת”ח פתחו בירי על רכבה של טלי חטואל, שהיתה בחודש השמיני להריונה ונסעה עם ארבעת בנותיה הילה (11), הדר (9), רוני (7) ומירב (2) הי”ד בציר כיסופים. טלי נפצעה בהתקפה הראשונית אך המחבלים התקרבו לרכב וירו צרורות על יושבות הרכב מטווח אפס כדי לוודא הריגתן, במה שזכור כאחד מהפיגועים המזעזעים שידעה ישראל בשנים האחרונות.

המחבלים עצמם חוסלו לאחר מכן על ידי לוחמי שריון שהוזנקו למקום הפיגוע.

לאחר הפיגוע אמר הרמטכ”ל דאז משה יעלון כי בעקבות בעיות משפטיות הצבא לא הצליח להרוס את הבתים בציר “יש פה בפרוזדור כיסופים בתים קרובים לציר שאנחנו מטעמי ביטחון שקלנו וגם רצינו להזיז אותם ולפצות את התושבים. אולם הדבר לא אושר לנו במערכת המשפטית”.

צריך לזכור כי שנתיים לפני כן, בפברואר 2002 מחבל פתח בירי על ציר ורצח את אהובה אמרגי הי”ד. חיילים שהגיעו למקום ניהלו קרב עם עם המחבל שהצליח להרוג את סרן ניר מור אלרז וסמ”ר אמיר מנצורי.

צה”ל הרס שני מבנים לאורך הציר שלא שימשו למגורים והתכוון לפנות 20 מבני מגורים ולהרוס אותם. תושבי המבנים יחד עם מוחמד ברכה שהיה ח”כ של המפלגה האנטי-ציונית חד”ש עתרו לבג”ץ נגד הריסת הבתים. השופטת דורית בייניש הוציאה צו ביניים שמנע את הריסת המבנים עד לבירור העתירה.

במאי 2002 אף התקיים דיון בלשכת היועמ”ש אליקים רובינשטיין בעניין הריסת הבתים, אך בסיכומה נכתב: “לפחות בית אחד מאוכלס באזרחים אשר אין מידע הקושר אותם לפיגועים או למתן אפשרות לביצוע פיגוע… ההריסה צריכה להיות כפופה למתן פיצויים. יש להביא את הנושא לידיעת שר הביטחון והרמטכ”ל, כדי שייתנו דעתם לכך”.

בפועל, עד לרצח בנות משפחת חטואל, כשנתיים לאחר מכן לא נהרסו הבתים על הציר.

שבוע לאחר הטבח בבנות משפחת חטואל נערכה אזכרה במקום הפיגוע בהשתתפות מאות תושבים, שלעברם נפתחה אש ממבנים הסמוכים לציר. במהלך הקרב נגד המחבלים צה”ל הרס עוד 7 מבנים הסמוכים לציר לאחר שיושביהם פונו מהם.

שופטי בג”ץ מרשים לעצמם להתערב במדיניות הביטחון של ישראל ולקבל החלטות שיש בהן הימור על חיי אדם. למשל, אילו שופטי בג”ץ לא היו מעכבים את הריסת המבנים מלכתחילה יתכן וטלי ובנותיה עוד היו בחיים. אך שופטי בג”ץ אינם נושאים באחריות על ההימורים האלה. אם מפקד בגזרה היה מקבל החלטה שמהמרת על חיי אנשים ושהיתה מסתיימת במוות יתכן שהיה מודח ואף מועמד לדין משמעתי. אבל שופטי בג”ץ נטולי ההכשרה נטלו לעצמם 100% סמכות עם 0% אחריות.

אבל השופטים לא נשאו בתוצאות ההחלטה. וטלי ובנותיה אינן.

יהי זכרן של טלי ובנותיה ברוך

Print Friendly, PDF & Email