בשנת 2005 חוויתי את האירוע הקשה בחיי – תכנית ה״התנתקות״ מגוש קטיף.
הייתי בגוש עשרות פעמים כבן נוער וכלוחם בגולני וחבל הארץ הבתולי הזה לצד ריח הים המשכר עד היום נמצאים בלבי וזכרוני כמו גם צירי התנועה פנימה והחוצה בתוך הרצועה.
הימים ימי אריק שרון ז״ל ובאותו חודש אב ארור של שנת תשס״ה נכנסתי אל נווה דקלים בערב העקירה והדמעות נשפכו כמים. המראות של הגירוש היו קשים מנשוא והלב התרסק. משם נסענו לכותל לעשות ״קריעה״ וליווינו את העקורים-פליטים שבועות רבים בבתי מלון נידחים בכל רחבי הארץ.
אזרחים שהפכו לגולים בארצם.
המסר העיקרי של העקורים שצרב לי את הנשמה היה ״שהמדינה ויתרה עלינו״.
תושבי הגוש אמרו מעל כל במה- לחמנו בצהל. למדנו באקדמיה. שלחו אותנו לחיות פה כדי לחדש התיישבות מ1948 וביום בהיר אחד מצאנו את עצמנו בקמפיין תקשורתי אגרסיבי ובו גילינו שאנחנו אשמים במצב הביטחוני. אשמים במוות של חיילים. אשמים בתקציבי עתק שמתועלים לשמירה על חיינו. ובעצם אנחנו אשמים בזה שמאות פיגועי הטרור יוצאים מהרצועה כלפי מדינת ישראל! ולכן הגיע הזמן לעקור אותנו מביתנו וכך יבוא השקט.
כי אם לא נהיה שם הכל יהיה בסדר…
בראי ההיסטוריה— ״אשרי״ המאמינים דאז…
הקושי האמיתי בתקופה ההיא הייתה היכולת להפנים איך המדינה ששלחה אותך להתיישב בחבל ארץ מסויים, פתאום ביום לא בהיר אחד, מפנה לך את הגב באכזריות שכזאת ותולה על כתפיך את כל עוולות העולם.
והתקשורת?? חגיגה.
אמסטפי השמירה של הדמוקרטיה הצטרפו לחגיגת המאשימים והוכיחו את הפער בין הסיקור התקשורתי של המתרחש לבין היכולת לפמפם פייק ניוז שאותו רצו להעביר שוב ושוב כדי לקבוע נרטיב- המתיישבים אשמים. בהכל. והם גם מסוכנים. ומשיחיים. ומה לא. הדתיים הלאומיים האלה…
והנה היום באופן לא מפתיע- ההיסטוריה שוב חוזרת ובענק.
עוד לא יבשו הדם הזעזוע וההלם ממאורעות תשפ״א ונרטיב חדש נולד- הגרעינים התורניים הם האשמים. בהכל.
הם מתגרים בכולם. הם גוזלים תקציבי מדינה. הם רוכשים דירות דווקא להכעיס. הם מפרים את ה״איזון שהיה בשכונה עד שהם הגיעו״. בערים המעורבות הם נקראים מתנחלים. בערים חילוניות הם משיחיים. בשומרון ויהודה הם ״כובשים״.
להכל הם מסרבים הדתיים לאומיים- לקבלת האחר. לדיאלוגים. לדו קיום. לסובלנות וסבלנות.
רק מצוות ״יישוב הארץ״ מעניינת אותם. ולעשות בלאגן.
אבל פתאום הם מסרבים לקחת את כל האשמה עליהם ולשתוק.
והם אפילו מסרבים פתאום להיטבח בשקט!!
אין ספק- הגרעין התורני הוא איום קיומי על מדינת ישראל…
לצד הגרעין האיראני כמובן.
אז זהו, שאת הלקחים מתכנית ההתנתקות למדנו גם למדנו. והפנמנו.
ולכן צר לי עליכם משכתבי ההיסטוריה- הנרטיב השקרי שלכם לא יצליח הפעם.
אנחנו חזקים. אנחנו דוברי אמת וסילוף המציאות שאתם מובילים מאחד אותנו עוד ועוד באופן חסר תקדים.
אנחנו בתנועות הנוער. אנחנו ברשתות החברתיות. אנחנו משרתים בצבא. לומדים באקדמיה. עובדים במקצועות חופשיים. מתנדבים בעשרות ארגונים ועמותות. משרתים במילואים. יש לנו את ״שומרי החומות״ שלנו בתקשורת. ובצבא. ובכנסת.
אנחנו מאמינים בדמוקרטיה ובעיקר אנחנו מאמינים בקב״ה. מאמינים בו מאוד.
את מה שהצלחתם לפרק באמנות ב-2005 עם פינוי גוש קטיף,
לא תצליחו לפרק ב2021 איתנו.
אנחנו חזקים.
ואנחנו צודקים.
ואנחנו ננצח.
נתנאל איזק, המשנה לראש העיר לוד
צילום: אלון גרגו
