בכל מדינה באשר היא, מהווה האקדמיה מרכז תסיסה אידיאולוגי ומקצועי המכשיר את לבה ושכלה של שדרת ההנהגה העתידית שלה. במובן הזה, עולה חשיבותה של האקדמיה במדינת ישראל המאותגרת והמאוימת בדרך קבע, שכן שרידותה מול אלו תלוי באמונה בצדקת דרכה של החברה ברעיון עליו היא מבוססת- הרעיון הציוני.
מול חשיבות זו מתרחש הדיון ביחס לתופעת האנטי ציונות באקדמיה. האם היא שואפת להעלאת ביקורת והטלת ספק לגיטימיים ואף הכרחיים לעולמות המחקר וההגות או במשהו רחב ורחב בהרבה.
בספרו החשוב של ד”ר אסף מלאך “מהתנ”ך ועד מדינת היהודים” הוא מפנה אל ספרו של פרופסור אילן גור זאב המנוח, “לקראת חינוך לגלויות”, הנתפס כאבן יסוד במחשבה האנטי-ציונית, אשר כותב במפורש מה שאיפתה של האנטי ציונות- “לגבַּיי, ישראל היא השלילה האולטימטיבית למהות היהדות ולייעודה הגלותי… מהחשובות שבמשימות החינוך-שכנגד כיום בישראל היא להכין את הציבור היהודי להינערות והתנערות מחורבות הסטייה הציונית מהייעוד היהודי”. בהמשך גור מבהיר: “חינוך לגלותיות אינו מתמצה בחינוך המכשיר להתנהלות יעילה וראויה של אדם קוסמופוליטי, אלא מכוון בראש וראשונה לאורח חיים אתי-יצירתי היונק מהפילוסופיה הדיאספורית ומהאידאה של הגלותיות ביהדות”.
כלומר האנטי ציונות מבחינתו של גור אינה רק תפיסת עולם אלא משימה של ממש- לחנך נגד. הסתכלות כללית על האקדמיה בישראל מראה שהוא לא לבד אלא לכל היותר מנסח ברור של אותה תחושת שליחות לשלול מן החברה הישראלית את תמיכתה בעצם קיומה.
ביולי 2016, התראיינה פרופסור רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון דאז, לג’רוזלם פוסט והתבקשה להתייחס לטענה לפיה האוניברסיטה שהיא עומדת בראשה, מכילה בתוכה גורמים אנטי ציוניים התומכים ב-BDS. כך ענתה: “ישנו גרעין קשה של 50-80 מרצים מתוך 880, כ-10%, שהם בעלי אוריינטציה כזו, הם פשוט מאוד פעילים וקולניים.”[i]
כרמי בתשובתה הודתה בעצם שבאחת האוניברסיטאות החשובות בישראל, 1 מתוך 10 מרצים בערך, אוחז בדעות אנטי ציוניות ומקדם אותן בקמפוס במופגן. שר חינוך לשעבר בממשלת רבין, פרופ’ אמנון רובינשטיין, איש מפלגת מרצ, היה בוטה קצת יותר בהתייחסו לאוניברסיטת תל אביב: “מרצי השמאל הקיצוני באוניברסיטה, המהלכים אימים על הסטודנטים, הפכו את אוניברסיטת תל אביב, מעשי ידיו, קרדום לחפור בו. דוכן המרצה הפך כלי שרת לתעמולה אנטי ישראלית זולה.”[1] פרופסור אמנון סופר המלמד באוניברסיטת חיפה, התייחס גם הוא לסוגיה וכינה אותה “פעילות זדונית המתבצעת בידי קבוצה קנאית, העוינת את ישראל “היהודית-ציונית” וחותרת להפיכתה ל”מדינת כל אזרחיה”.[2]
דבר מעניין בתופעה של אותו “חינוך שכנגד”, הוא הכסף המקדם אותו בקמפוסים הישראליים. כסף המגיע בעיקר מן הקרן לישראל חדשה ומקרנות אירופאיות שונות המזוהות גם הן עם השמאל הקיצוני.
“תכנית עמיתי אברט לצדק חברתי,” [3] המופעלת על ידי הזרוע הביצועית של “הקרן לישראל חדשה”. “שתיל”,[4] מציעה לסטודנטים מסלול המשלב התמחות קורס עיוני המספק 4 נקודות זכות ומלגה בסך 9,000 ₪,[5] אם יתנדבו באחד מארגוני השמאל הקיצוני- “המוקד להגנת הפרט” “במקום”, “האגודה לזכויות האזרח”, “קו לעובד”, “שומרי משפט- “רבנים לזכויות אדם”. התכנית משווקת במכללת אורנים, אוניברסיטת בן גוריון, מכללת ספיר, המכללה למנהל, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטה העברית ועוד. תכנית נוספת דומה פועלת בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ושמה “תכנית עמיתי זכויות אדם” של “מרכז מינרבה”.[6] בתכנית ניתן להתמחות בארגונים “המוקד להגנת הפרט”, “בצלם”, א.ס.ף, “האגודה לזכויות האזרח”.[7]
אלו לא התכניות היחידות המספקות חממה אנטי ציונית, נקודות זכות וכסף לסטודנטים, אך המרצים האנטי ציונים רחוקים מלהסתפק רק בהם לקידום רעיונותיהם. אין שנה אחת בה לא מתאגדים אנשי סגל, חוקרים ואקדמאים תחת עצומות בינלאומית ויוזמות שונות הקוראות לחרם על מדינת ישראל, קריאות ללחץ בינלאומי עליה והוקעתה מפרויקטים שונים.
אם נגביל את עצמנו לדוגמאות מן השנים האחרונות, נראה שבשנת 2018 ביוזמת אגודת האנתרופולוגיים הישראלית, החליט איגוד האנתרופולוגים האירופי להחרים כל שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים מעבר לקו הירוק.[8] ביוני 2019 חתמו 240 אקדמאים ישראלים ויהודים על מכתב הקורא לממשלת גרמניה לחזור בה מהצעת חוק הקובעת שתנועת ה- BDS היא אנטישמית.[9] בדצמבר אותה שנה פנו 127 אקדמאים ישראלים ויהודים לפרלמנט הצרפתי, גם כן במטרה למנוע החלטה הרואה בפעילות אנטי ציונית מקומית, כפעולה אנטישמית.[10]
במאי 2020 פרסמו מרצים ישראלים מכתב בעיתון האייריש טיימס הקורא לממשלת אירלנד לקדם הצעת חוק שהונחה על שולחנה בשם- “חוק השטחים הכבושים” שמטרתה לאסור כל מסחר בין חברות איריות לחברות ישראליות הפועלת ביו”ש.[11] בינואר 2021 חתמו 135 מרצים ישראלים על פניה לסנאט האקדמיה הבריטית, כדי שלא תחשיב את פעילות ה-BDS כפעילות אנטישמית.[12] אפשר למצוא שלל דוגמאות נוספות באתר “הכר את המרצה” של תנועת אם תרצו.[13]
ועוד קצרה היריעה.
כל זאת מבלי להזכיר את הדרת הציונות והרעיון הלאומי מתכני הלימוד ויצירת האווירה העויינת כלפי הציונות בכיתות הלימוד ובמסדרונות הקמפוס. משאל סטודנטים שהתקיים באפריל 2019 ע”י שמואל מוניץ בעבור מגזין הסטודנטים ‘פי האתון’ באוניברסיטה העברית, שיקף את תוצאות התופעה הזו. הסקר מצא כי 51.9 אחוזים מהסטודנטים הימניים מהססים להביע דעה בנושא פוליטי מול מרצה בשיעור מחשש שהציון שלהם בקורס יפגע.”[14],[15],[16]
חשוב להבין, החלשת האמונה בצדקת הדרך הציונית, והגברת העוינות כלפיה באקדמיה, יוצרת בתווך הקצר אירועים שנראים מינוריים, והתנגדות אליהם נתפסת לעיתים כקנטרנית. פה העלמת תכנים פרו- ישראליים מתכני הלימוד או זלזול מופגן בהם תוך הצגתם. שם השפלת חיילת במדים, “בגלל הכיבוש,”[17] איזו בקשה מנומסת להסרת דגלים במעונות,[18] או אי השמעת ההמנון בטקס סיום תואר.[19]
רק אם נחבר את הנקודות נבין שמדובר במגמה השואפת למחוק מן הסטודנט, שהוא עתיד המדינה, את היכולת להבין מה עברו, מה שליחותו, או לכל הפחות מה הרציונל העומד מאחורי הרעיון המכונן של החברה בה הוא חי.
בדרך זו, הפגיעה היא כפולה ומכופלת. הבורות שנוצרת בסטודנט, מאפשרת לאותו “חינוך שכנגד” לממש את שאיפתו. יצירת דור חדש של מורים, דור חדש של משפטנים, דור חדש של אקדמאים ולמעשה דור חדש של אזרחים, המשוכנעים שלמדינת ישראל- אין זכות קיום. לתוך החסך הזה הם יולידו ילדים.
לאור כל זאת, האנטי ציונות באקדמיה- היא תופעה שיש להוקיע בנחישות וללא משוא פנים. היא סכנה לעתידה של המדינה.
[1] מתקפת המשובטים https://www.news1.co.il/Archive/0024-D-50425-00.html
[2] ארנון סופר | כך חשפתי את חתרני השמאל https://www.haaretz.co.il/opinions/1.1218974
[3] תכנית עמיתי אברט לצדק חברתי, עמוד הפייסבוק
[4] שתיל- הקרן לישראל חדשה https://www.shatil.org.il/
[5] עמיתי אברט לצדק חברתי, המכללה למנהל https://www.colman.ac.il/node/1483
[6] מרכז מנרבה בטוויטר https://twitter.com/minervahrhuji/status/1008326823393026048
[7] ארגון לביא על מרכז מנרבה
[8] חרם אקדמי אירופי, ביוזמה ישראלית https://www.mako.co.il/news-israel/education-q4_2018/Article-63ab4e3ff9e4761004.htm
[9] ניסן צור, ערוץ 7, אקדמאים ישראלים בעד תנועת BDS https://www.inn.co.il/news/404479
[10] אלדר ממן, ערוץ 20, מרצים ישראלים לפרלמנט הצרפתי: “לא ראוי לזהות אנטי ציונות כאנטישמיות”
[11] https://www.irishtimes.com/opinion/letters/the-occupied-territories-bill-1.4246708
[12] 135 Israeli Academics in the UK and Beyond Urge UK Academic Senates To Reject Flawed Antisemitism Definition
[13] הכר את המרצה, תנועת אם תרצו
[14] https://www.inn.co.il/News/News.aspx/400804
[16] https://www.facebook.com/pihaaton/photos/pcb.1849511921821123/1849506745154974/?type=3&theater
[17] יוטיוב, מרצה באוניברסיטה העברית צועקת על חיילת סטודנטית
[18] כיכר השבת, ‘מכון וינגייט’ דרש להסיר את דגל ישראל https://www.kikar.co.il/256913.html
[19] Bizportal, סערה סביב ביטול שירת “התקווה” בטקס באוניברסיטה העברית
[i] Jpost, Carmi: Silent boycotts a worrisome phenomenon
