חלפו 54 שנים להסרת סכנת הכליה שתכננו מדינות ערב למדינת ישראל במה שנודע אחר כך כמלחמת ששת הימים (אחת ממלחמות הכח המזהירות בעת החדשה), במלחמה זו שהיתה מוצדקת לחלוטין לאור הפרה מצרית טוטלית של הסכמי שביתת הנשק של מבצע קדש: כניסת צבא מצרי לסיני, סגירת מיצרי טיראן, וסגירת תעלת סואץ למעבר ספינות ישראליות. נדמה היה שהעולם עומד מנגד למרות תחנוניה הדיפלומטיים של ישראל, כל העולם הערבי תכנן מלחמה גדולה שתשמיד את המדינה היהודית אחת ולתמיד!
ב-5 ביוני נפתחה המלחמה אחרי שבועות מורטי עצבים במה שנודעה כתקופת ההמתנה. המלחמה נפתחה במבצע מוקד (שנמשך שעות בודדות) במהלכו הותקפו שדות התעופה של מצרים, ירדן, סוריה ועיראק. בתקיפה זו הושמדו כמעט 500 מטוסי אויב, רובם על הקרקע ו-60 הופלו בקרבות אוויר. אחרי מבצע מזהיר זה שניטרל את חילות האוויר של מדינות ערב נפתחה המערכה היבשתית.
ניתנה הפקודה “סדין אדום” וכוחותינו שעטו לתוך מרחבי סיני ורצועת עזה, הרדיו המצרי ביום הראשון והשני השמיע שקרים שכוחותיו בדרך לת״א, בזמן שכוחותינו הכריעו את המערכה כבר ביום הראשון בחזית המצרית בכך שהגיעו לפרברי אל עריש בציר החוף, ובקרבות אום כתף ופריצת מתחמי אבו עגילה במרכז סיני.
חוסיין מלך ירדן האמין להצהרות השקריות של נאצר והגנרל מונעם המצרי, שמונה מטעם נאצר על הלגיון הירדני, ותקף בתותחים את ת״א, נתניה, רמת דוד, ומקומות נוספים. הצבא הירדני אף כבש את מתחם ארמון הנציב למרות אזהרותיה של ישראל לבל ייכנס ללחימה.
אז נכנס צה״ל לחזית שנייה לא מתוכננת עם הצבא הירדני והעיראקי, תוך כדי קרבות קשים בגזרת ירושלים וקרב השריון בשריון העקוב מדם בעמק דותן, בתום ארבעה ימים שוחררו יהודה שומרון ובקעת הירדן, חצי האי סיני וירושלים חוברה לה יחדיו. הצבא הירדני, המצרי, והעיראקי כולל חילות משלוח ממדינות ערביות נוספות ניגפו.
ב-9 ביוני החליטה ישראל לאחר הפגזה בלתי פוסקת של הצבא הסורי על יישובי הצפון וניסיון לכבוש את קיבוץ דן, אז נפתחה חזית שלישית וכוחותינו עלו על רמת הגולן תוך כדי נחיתות טופוגרפית קשה ותוך יום וחצי הצליחו כוחותינו תוך כדי קרבות קשים לשחרר את החלק הדרומי של רכס החרמון ואת רוב רמת הגולן עד קו התילים בהצנחת כוחות ממסוקים. מלחמה מדהימה זו שסכנת כליה רבצה על ישראל לפניה הסתיימה בניצחון מזהיר ביותר.
שטח המדינה שולש, צבאות ערב ניגפו, לכוחותינו נפלו 779 חיילים ואזרחים, לכוחות האויב היו אבדות שנאמדו במעל ל-21 אלף. מצבה של ישראל שופר לעין ערוך ועלתה קרנה של ישראל בעולם. ממיתון כבד בשנת 1966 הגענו לגאות כלכלית בתוך זמן קצר. עתה צה”ל היה ערוך בגבולות טבעיים ובטוחים מתעלת סואץ במערב ועד החרמון. קו התילים ובקעת הירדן במזרח.
לסיכום, במלחמת ששת הימים הופנם ערך הניצחון. צבאות ערב הבינו בדרך הקשה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. נתקדם 54 שנים קדימה. לצערנו גם היום יש כאלה שלא הפנימו את קיומה של מדינת ישראל. מדיניות הכלה והתרפסות לא תעזור במקרה הזה, אלה רק מדיניות של יד ברזל על אלה שמבקשים לכלותינו תחזיר את ההרתעה שאבדה, כמו אז גם היום.