מורכב.
בתקופה האחרונה חטפתי גינויים מכל צד פוליטי אפשרי. כבר קראו לי בנטיסט, ביביסט, משת”פ של טרוריסטים ערבים, פשיסט. הבעיה היא שאני לא מתיישר לכל גחמה של המחנה שאני שייך אליו (הימין). כל פעם שאני חורג מהקו, ישר מתייגים אותי כ”מתקרנף” או כ”גיס חמישי”. אז פעם אחת ולתמיד, הנה עקרי ה’אני מאמין’ שלי.
אני יהודי. אני חלק מעם הנצח. עם שהעניק לאנושות את התרומה התרבותית הגדולה ביותר. עם שהוביל את כל העולם מעבדות לחירות. עם שזיקק את מושג הצדק במשך אלפי שנים ויצר תורת מוסר שכל חיקוי שלה מחוויר לעומתה. עם שהוציא מתוכו רבנים, גאונים, מדענים, ממציאים, פילוסופים ויזמים. היהדות מבחינתי היא אורו של עולם. היא תקוותו של העולם. היא אחת ואין בלתה. היופי של היהדות הוא חוסר הנסיון שלה למצוא חן. היא האמת – תאהב אותה או לא. אני אוהב את היהדות ואני אוהב את האמת.
אני ציוני. אני מאמין בזכותו המוחלטת של העם היהודי על ארץ ישראל מתוקף ההסטוריה שלנו. אין עם אחר שיש לו קשר אותנטי לארץ הזו. אין דת אחרת שיש לה קשר אותנטי לארץ הזו. אין תרבות אחרת שיש לה קשר אותנטי לארץ הזו. כולה שלי. אני מאמין בזכותו של העם היהודי למדינת לאום שבה כל יהודי יוכל למצוא מקלט מרדיפות אנטישמיות (ולא, שבט הטוטסי לא סובל מרדיפות אנטישמיות). אני מאמין שמדינת ישראל היא נס וראשית צמיחת גאולתנו וגאולת כל העולם. מדינת ישראל היא הבית היחיד שיש לי.
אני ימני. אני מאמין שהדרך לבטחון ולשלום עוברת דרך עוצמה ודרך ריבונות. אני לא מאמין בנסיון לרצות את האויבים שלי כדי שיסכימו לקבל את קיומי. אני לא מאמין בהפקרת האינטרסים הקיומיים שלי בידי ממשלות זרות, לא משנה כמה הן מספרות שהן ידידותיות. אני מאמין בקיר הברזל. בגיל 17 הפגנתי נגד אוסלו ובגיל 30 הפגנתי נגד ההינתקות. השתתפתי בהפגנה בכיכר ציון ובצעדה לכפר מימון ואני גאה בכך. אני רואה בעצמי שליח של סבי שהיה מפקד באצ”ל ושגם כאשר הבריטים שלחו אותו לגלות באפריקה, ‘התקווה’ לא משה משפתיו ומליבו.
עד כאן הכל די מסתדר עם האתוס המפלגתי-סטריאוטיפי. יחד עם זאת, אני מאמין שמאותם ערכי יסוד צומחים גם ערכים נוספים. חשוב לי להדגיש כי אין סתירה בין הערכים שתיארתי עד עכשיו לערכים שאתאר בהמשך, אך מכיוון שהם הופכים את התמונה למורכבת, יש כאלה שמפרשים את המורכבות כסתירה.
אני דמוקרט. אני מאמין שמקור הכוח במדינה הוא העם ולא האליטה. אני מאמין שקול המון כקול שדי ושההכרעה הדמוקרטית גוברת על רצוני האישי. כמובן שזכותי וחובתי לבקר ולפעול נגד מדיניות שאיני מאמין בה. אני מאמין באיזונים ובבלמים שמטרתם למנוע עריצות ולרסן “מהפכות” של מגלומנים דוגמטיים. אני לא מאמין שמנהיג יחיד קובע את גורלה של אומה.
אני ליברל. אני מאמין בזכותו של כל אדם לדעה. אני מאמין בזכותו של כל אדם להביע את דעתו. אני מאמין בזכותו של כל אדם לקדם את דעתו במעשים. אני מאמין שכל אדם יכול להגדיר בעצמו את מקור האושר שלו. אני מאמין שגם אנשים שאני לא מסכים איתם יכולים לקבל השפעה ועוצמה, במסגרת הכללים הדמוקרטיים. אני מאמין בכלכלה חופשית ובכך שרגולציה על המסחר היא בדרך כלל מזיקה יותר ממועילה. יחד עם זאת, איני ליברטריאן. אני מאמין בחובה המוסרית של חברת שפע לפרוש רשת בטחון עבור מוכי גורל וחסרי ישע. אני מאמין בחמשת המ”מים. חשוב להדגיש כי אני לא חושב שהמדינה צריכה לספק מותרות אלא לדאוג לצרכים בסיסיים בלבד.
לאחר שפרשתי את עקרונות היסוד שאני מאמין בהם, אנחנו מגיעים למצב הפוליטי של ימינו. כאן יש שבר ממשי בין האמונות האידאולוגיות לבין המחנה הפוליטי אליו אני שייך. כאן מתגלות חוסר ההסכמות ביני לבין חברי למפלגה. אני לא מתבייש בחילוקי הדעות וגם לא מתבייש בביטוי שלהם. כאן מופיעה המורכבות האמיתית.
מצד אחד אני מאמין שנתניהו נרדף באופן אנטי-דמוקרטי על ידי ממסד מושחת. מצד שני אני מאמין שנתניהו השחית את מחנה הימין על ידי עיקור כל המנגנון הפוליטי של הליכוד והפיכת המפלגה לחצר ביזנטית של אומרי הן בינוניים.
מצד אחד אני מאמין שנתניהו הוא אחד המנהיגים הגדולים בהסטוריה. מצד שני אני מאמין שהוא אופורטוניסט חסר ערכים שלא קידם את האידאולוגיה הימנית. אני מאמין שהוא פגע במחנה הימין בגישה שלו שהופכת כל יריב פוטנציאלי לבוגד שמאלני, מה שבפועל מותירה לאותו יריב שתי ברירות – להפוך לבוגד שמאלני או להעלם.
מצד אחד אני מאמין שהממשלה הנוכחית היא מהגרועות שידענו (למרות שעם ממשלת רבין, ממשלת ברק וממשלת שרון התחרות קשה). מצד שני אני מאמין שהיא הוקמה בדרך לגיטימית ודמוקרטית וכי הדרך להפיל אותה היא פוליטית ולא בבכיינות.
מצד אחד אני מאמין שחשוב להפיל את הממשלה הרעה הזו. מצד שני אני מאמין שזו היתה טעות חמורה להפיל את חוק האזרחות בשביל עוד כמה נקודות פוליטיות. יתרה מזו, אני מאמין שהדרך להפיל את הממשלה הרעה הזו היא לשלב ידיים עם האגף הימני שלה ולדחוף כמה שיותר אג’נדה ימנית.
מצד אחד אני מבין את הצורך להביך את הממשלה בכל דרך. מצד שני השימוש בשקר הוא בעיני קו אדום ואצא נגד כל שקר, גם אם הוא מגיע מהמחנה שלי. יתרה מזו, אני מאמין שהשקר הוא האויב הגדול ביותר של המחנה שלי ואם אנחנו נתמכר אליו, אנחנו נאבד את המהות הבסיסית שלנו.
אז פעם אחת ולתמיד: אני יהודי, ציוני, ימני, דמוקרט, ליברל. לא חייל של אף אחד.