בשנת 69, לאחר ההפסד של העם היהודי לאימפריה הרומית במרד הגדול ותוצאותיו, בין היתר חורבן בית שני, המלך אספסיאנוס מחליט להנציח את הכנעת יהודה בדרך הטובה ביותר שהייתה באותם ימים: הטבעת מטבע, ״יהודה השבויה״.
במטבע, היהודים מוצגים כאישה הכנועה והמושפלת לצד החייל הרומי הגאה והזקוף.
כ-2000 שנה לאחר מכן, בשנת 1958, מדינת ישראל חוגגת עשור לקיומה. בן גוריון מחליט להנפיק מדלייה ממלכתית ראשונה – בצידה האחד העתק של המטבע ״יהודה השבויה״, עם הכיתוב ״גלתה יהודה״, ובצדה השני העתק של עץ התמר שמופיע במטבע המקורי, מעברו האחד אישה מניפה את תינוקה ומעברו האחר גבר שותל עץ על אדמת ארצו, עם הכיתוב ״ישראל המשוחררת״.
פעם היו בשמאל מנהיגים ציוניים, עם תודעה היסטורית. היום הם מדקלמים סיסמאות פרוגרסיביות. האם הן גם חלולות? אני טוענת שלא. הן מסוכנות.
סרן במיל’ נוי בר היא יועצת התקשורת של ח”כ עמיחי שיקלי
