גליון 61, ט”ו באלול, התשס”ט 04-11.09.2009
הם ידברו ואתם תשלמו
מבחינת עיתון “הארץ”, לא קריאתו הפומבית של דר’ ניב גורדון מאוניברסיטת בן-גוריון להטלת חרם על ישראל היא שערורייתית, אלא דווקא דברי הגינוי שהביעה בעקבותיו נשיאת האוניברסיטה, הפרופ’ רבקה כרמי. העיתון פרסם בשבוע שעבר מאמר חריף מאת הפילוסופית ד”ר ענת מטר מאוניברסיטת תל-אביב, שבו הביעה חרדה גדולה לגורלו של החופש האקדמי בישראל. הן הכותבת והן העיתון שכחו לציין, כי עקרון החירות האקדמי לא ממש עמד בראש מעייניה של מטר, שעמדה בחזית המוחים כנגד מינויה של אל”מ פנינה שרביט-ברוך כמרצה בחוג למשפטים באוניברסיטה, בשל חלקה כביכול לפשעים לכאורה שביצע צה”ל במהלך מבצע “עופרת יצוקה” (הארץ, 1.1.2009).
אתמול פרסם העיתון מאמר אירוני ונוקב מאת הבלשנית הפרופ’ רחל גיורא, גם היא מאוניברסיטת תל-אביב, שדואגת מאד לנזק התדמיתי – והכספי – שנגרם לאקדמיה הישראלית בעקבות תגובתה של פרופ’ כרמי. היא ציינה כי בכיר באיחוד האירופי הגיב בחומרה לגינויה של כרמי, דבר שלדעתה עלול לגרום נזק למיזמי מחקר משותפים לאיחוד ולישראל. מפליא שדווקא גיורא חוששת למעמדה של ישראל בעיניי האיחוד האירופי, שהרי הייתה זו היא ששיגרה פניה בהולה למוסדות האיחוד האירופי בבקשה להשעות את שדרוג יחסיו עם מדינת ישראל, ובפרט לצמצם בקשרי מסחר (מאי 2009). זו הרי גיורא שקראה למחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של העיר ברצלונה להשעות את שיתוף הפעולה עם העיר תל-אביב בעקבות “הטבח בעזה” (29.5.2009). רחל גיורא כל כך חרדה למעמדה של ישראל ולחופש האקדמי, אך זה לא הפריע לה לפני חודש להפיץ קריאה לחרם תרבותי (אוגוסט 2009), לשגר מכתב הוקרה לאגודת פרופסורים בריטים המקדמים את החרם על האוניברסיטאות בישראל (20.5.2009), לפרסם הצהרת תמיכה בחרם אקדמי של המרצים בבריטניה (31.5.2006), להצטרף ליוזמת מרצים מ MIT והארוורד לניתוק קשרים וביטול השקעות עם גופים הקשורים בישראל (מאי 2005), ולתמוך ביוזמה דומה של פרופסורים בפרינסטון. אין ספק כי פעילותה הנמרצת של פרופ’ גיורא מרים תרומה כבירה לשיפור דימויה ומעמדה של ישראל בעולם.
