שם מלא: ארנסט איתן איבניצקי
היכן נולדת? טשקנט, אוזבקיסטן
היכן גדלת? עד גיל 8 בטשקנט, לאחר מכן רוב חיי בבת ים
סיפור בולט מהילדות: יש חידת-ילדים מפורסמת בשפה הרוסית, שמתורגלת בערך בצורה כזו: “לא נושך ולא נובח, אבל מונע כניסה לבית” והתשובה היא “מנעול”. כשהייתי בערך בן 4, חבר משפחה שהגיע מעיר אחרת שאל אותי, עניתי לו “מזוזה”. כשהוא שאל אותי “מה זה מזוזה”, אבא שלי מספר שהייתי כל כך בהלם ואמרתי לו “אתה לא יודע מה זה מזוזה? אין לך בית?” ועד היום אבא מזכיר לי את הסיפור הזה…
סיפור חייהם של הוריך: אבי נולד בטשקנט, להורים ניצולי שואה וגדל שם. אמי נולדה במוסקבה, והיגרה עם אמה, ניצולת שואה גם כן, לטשקנט. ההורים הכירו בשכונה, שהיתה ברובה יהודית. למדו באותו בית הספר, ושניהם מהנדסים עם תואר שני – כל אחד בתחומו.
מה הביא אותכם לארץ? מגיל ינקות אבא דיבר איתנו על כך שהמקום שלנו הוא בישראל. שם אנחנו צריכים לגור. ויגיע השלב שבו נחליף את המקום המוכר שלנו, ונגיע לארץ אבותינו (הוא היה מקריא לנו סיפורי תנ”ך לפני השינה).
מה הביא אותך לתנועת ‘אם תרצו’? האידאולוגיה. האהבה לישראל. אותה אהבה שהושרשה בי מאז ומתמיד, מצאתי ביטוי לאהבה זו דרך התנועה. קידום הערכים, האידאלים ובעיקר – הגנה על מולדת האבות, והקרב על התודעה כנגד רטוריקה אנטי-ישראלית הגואה.
חיות מחמד: האמת שאין לי. אבל ביום מן הימים מאמין שיהיה לי מספר לא מבוטל של חיות.
זוגיות: יש לכם מישהי להציע? יתרון לדוברת רוסית… 😉
תחביב מעניין: אני מאוד אוהב נרגילות ורכבים. אני אוהב נרגילות מסוגים שונים, צורת עישון שונות, דואג לאספקה של סוגי טבק שונים מחו”ל ועוד. חוץ מזה, אני מאוד אוהב לנהוג ולהתעסק עם רכבים. כל פעם שחברים שלי קונים רכב ורוצים להתעסק בו או לייפה אותו קצת – אני הראשון שמתקשרים אליו.
מה מצחיק/ מפחיד אותך: יש לי פחד גבהים מוזר. הוא בא לידי ביטוי במקרים מאוד מסויימים. מבחינת הומור – ההומור שלי חולש על הכל. אני אדם שאוהב לצחוק ולהצחיק.
מהי מדינה יהודית בעיניך: מדינה שבה מותר להיות יהודי. שבה להניח תפילין לאנשים ברחוב זה בסדר. שבה ברית זה בסדר. מדינה שבה לא מדירים יהודים מהר הבית. מדינה שבה חיים בשלווה, ואנשים עוזרים זה לזה.
סיפור בולט מהפעילות בתנועה: בשנת 2020, הותקף עיתונאי בשם בועז גולן, על ידי המון אנרכיסטי אנטי-ישראלי, מתנועת הדגלים השחורים. זה היה מזעזע. תתקפו עיתונאי בשידור חי. ממש כמו במשטר של סטאלין. יום לאחר מכן, הגענו למקום ממנו שידר – כיכר הבימה, ווידאנו שאף אחד לא יפריע לו לשדר ולסקר. אני זוכר שהאנרכיסטים התקרבו בביטחון – עד שקלטו שיש אנשים עם דגלים ישראל סביב לבועז גולן. הם נעצרו, היססו והתחילו להתפזר. הרגשתי שהתנועה ואני פשוט הגנו על חופש העיתונות. זה היה מדהים.
ה”אני מאמין” שלך הוא: אם מישהו מבקש עזרה – אתה מושיט לו יד.
מה השאיפות שלך לעתיד: אני לומד משפטים. אני רוצה להיות עורך דין, וכחלק מזה לעזור פרו-בונו למיעוטי היכולת.
