על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על המערכה על שטחי C?

סיפורו של שטח אש 918
או
על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על המערכה על שטחי C?
בשיפוליו המזרחיים של דרום הר חברון, נמצאים 30 אלף דונם המוגדרים כשטח אש 918.
שטחים אלה, שימשו כשטחי מרעה של רועי צאן מיטא. וכמו כל רועי הצאן בעבר, הם היו מגיעים לאזור ספר המדבר בחודשי החורף, בהם המדבר ירוק, מתגוררים במערות הקיימות באזור ורועים את הצאן. עם תום ימי הקרה היו חוזרים בתי הקבע שלהם בכפר יטא.
בתחילת שנות ה80 הכריז צה”ל על שטחים אלה כשטח אש. ומאז ישנה עליה מאסיבית בהתיישבות ובבניה הפלשתינית באזור. מגמת העליה כ”כ ברורה שהאזור כולו קיבל את השם “מסאפר יטא”- פרברי יטא.
במפות ותצלומי אויר של שטח האש, ניתן לראות שחור על גבי לבן את התרחבותם של הכפרים הקיימים, והקמתם של חדשים. כאלה, שבזמן ההכרזה על שטח האש, בכלל לא נראו על פני הקרקע.
בראשית שנות ה2000 הוגש בג”ץ על עתידו של השטח. בג”ץ היה אמור להכריע האם יפונו הכפרים או שמא יבוטל שטח האש והבניה הבלתי חוקית תוסדר.
בגץ הוציא צו ביניים האוסר על פינוי תושבי הכפרים אך טרם הכריע בנושא.
לתוך המשוואה הזו נוספה בשנת 2009 תוכנית סלאם פיאד. פיאד, שהיה רה”מ הפלשתיני, קרא בתוכנית זו לבניה נרחבת בכל שטחי יהודה ושומרון, כולל שטחי C מתוך תקווה להקים בעתיד מדינה פלשתינית בשטחים אלו.
חשוב להבין שהבניה הערבית הבלתי חוקית בשטחים אלה, מגובה בכסף רב שמגיע מהאיחוד האירופי ומתודלקת בידי עמותות שמאל קיצוני ואנרכיסטים שמעוניינים להתסיס את השטח.
לאחרונה אנו עדים לחיכוכים רבים סביב שטח האש 918. כמעט על בסיס יום יומי. חיכוכים אלה מקורם בהכרעת בג”ץ שהייתה אמורה להתקבל בסוף החודש. מטרתם של החיכוכים היא לייצר דה לגיטימציה למתיישבים ולהתיישבות. להציג את הפולשים הפלשתינים כמיעוט נרדף ומושפל, על מנת להשפיע על פסק הדין.
שטח אש 918 הוא חלק מאזור חיץ דרמטי בין ההר למדבר, בין יטא וחברון לכפרים הבדואים בנגב. אזור שנפרץ עם צירי הברחה של נשק, סמים, סחורות וגניבות. ואם ההכרעה בסופו של דבר תהיה לטובת הפולשים הפלשתינים, נמצא את עצמנו בחלום בלהות.
ההתיישבות הצעירה על גב ההר- אביגיל, חוות מעון, מצפה יאיר וחוות טליה, מהווה קרן אור באפלה בסיפור זה ומגינה בעצם קיומה על מדינת ישראל מפני חיבור מסוכן זה.
אך ההכרעה שהייתה אמורה להתקבל בסוף החודש, נדחתה שוב. וכך שטח אש 918 נותר, כמזרח הפרוע של המדינה.
אני קורא למקבלי ההחלטות להתעורר ולהבין כי מדובר פה במלחמה על הבית. כפשוטו:
1. ההתיישבות היהודית באזור הופכת אט אט למובלעת מוקפת כפרים עויינים,
2. החיץ בין שטחי A וB לקו הגבול של מדינת ישראל נפרץ.
3. גורמים זרים וקיצוניים פוגעים בריבונות הישראלית ומטים את דעת הקהל.
יש לקבל הכרעה, לסלק את הפולשים, להגן על גבולות המדינה ולהשיב את השקט להר חברון.
יוחאי דמרי הוא ראש המועצה האזורית הר חברון
Print Friendly, PDF & Email