חדשות מטרידות

“חזקת השור המועד” הינה חזקה ממקורותינו שראוי על מנהיגים, מפקדים וקובעי מדיניות ללומדה, להבינה ולהפנימה במהירה. זאת לאור החדשות המטרידות, תרתי משמע, משירות בתי הסוהר והצבא שפורסמו לאחרונה.
בטרם נדון בכל אחת מהידיעות המטרידות אבהיר את “חזקת השור המועד” תחילה. החזקה טוענת שאין להתעלם ממציאות החוזרת על עצמה מספר פעמים, אלא יש חובה לעדכן את המצב מידית לאור המציאות החדשה שנוצרה והובהרה. המקור לחזקה מובא בפרשת משפטים שבספר שמות פרק כ”א: “אוֹ נוֹדַע, כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ, בְּעָלָיו–שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר, וְהַמֵּת יִהְיֶה-לּוֹ”. 


הטרדת סוהרות

מפקד כלא גלבוע הודה לראשונה ביום רביעי ה-24/11/21 כי “סרסרו בחיילות חובה” על מנת לספקן למחבלים לצרכים מיניים. כבר ב-7 ביוני 2018 פרסם לירן לוי מחדשות 20 עדות של סוהרת שחוותה הטרדות ואף הותקפה מינית באגף הביטחוני של כלא גלבוע, בו אולצה לעבוד.
הבה נניח כי עדויות אלו היו ממשיכות להיות “מטויחות” במשך שנים בשירות בתי הסוהר, האם לא היה ברור לרוב הקוראים הפיקחים שהכנסת אישה, מכל סיבה שהיא ובכל תפקיד ודרגה לכלא גברים, הינו מהלך המועד לפורענות? 

האם לא היה ברור עד כה לכל בר/ת דעת שהכנסת סוהרת לתפקיד בכלא בו כלואים גברים ככלל, ולכלא בטחוני בו שפוטים מחבלים ערבים או לכלא בו שפוטים עברייני מין בפרט, הינו מהלך הגובל בתמימות עד טמטום, מחדל או רשלנות לבחירת הקורא/ת. האם צריכים היינו לקרוא את הידיעה שפורסמה ב-17/11/21 אודות האנס הסדרתי בני סלע שביצע מעשה מגונה בפני סוהרת, עת חשף עצמו בפניה ונידון לשנתיים נוספות על 35 השנים שנגזרו עליו בכלא, בכדי להבין את הסיכון בדבר והנזק שנגרם לנפשה של הסוהרת? 

הציפייה ההזויה כי היחס והשיח בקרב האסירים כלפי נשים ככלל וסוהרות בפרט יהיה הולם, מכובד וענייני בלבד בין כותלי הכלא – הינו שערורייה בפני עצמה. לאיוולת זו אחראים כל מי שחושבים וחושבות שהאסירים צריכים, רוצים או יכולים לשלוט ביצריהם מאחורי הסורגים, ושהיחס לגברים ונשים צריך להיות זהה, מכבד ומקצועי במקום מעין זה. 

הסבירות שסוהרת המשרתת בבתי כלא של גברים תחווה יחס ודיבור משפיל ומטריד מצד הכלואים הינו בלתי נמנע כמעט. לחשוב כי הדבר מצוי בשליטה של מפקד כלא קשוח הינו בדיחה. לחשוב שביכולתה של אישה להתהלך בחופשיות בכלא גברים ללא שמבטי האסירים ישטפוה, שמעשיהם המטרידים יראו ודבריהם הגסים ישמעו על ידה, מצריך לשבץ סוהרות לכלא בו כלואים פושעים ומחבלים עיוורים, אילמים, מסורסים ותתרנים.

האם יש הורים בישראל שחושבים כי אם בתם תשרת או תעבוד בכלא גברים תהיה היא חסינה נפשית לכל מעשה זימה או דבר הטרדה מינית? האם ישנם הורים החושבים כי בתם החיילת או הסוהרת תהיה מוגנת מפני הטרדות ותקיפות מיניות בין כותלי הכלא כי ישנן פקודות, תקנות והנחיות עם ענישה בצדן השומרות עליה?  

 

ובינתיים בצבא

להבדיל, או שלא במובנים מסוימים יחליטו הקוראים והקוראות, אין לצפות שביחידה צבאית מעורבת בה משרתים גברים ונשים יחדיו ברמת פעילות משתנה, בין אם ביחידות מנהלה או יחידות מבצעיות על אחת כמה וכמה, לא יתגלו מקרים של יחסים אסורים “בינו לבינה”.

אין צורך בתגלית המרעישה שחשפה השבוע את מערכת היחסים האסורה והאונס לכאורה ביחידת כיפת ברזל, כדי להבין שאין זה מקרה בודד, יחיד ומיוחד של יחסים אסורים שהחלו בהסכמה לכאורה ויתכן כי גלשו לפסים אלימים וחמורים מעבר ל”סתם קיום יחסי מין”, במחילה. 

צריך להיות תמים, מנותק, רשלן או פשוט מטומטם כדי לא להבין שאין פקודה, חוק או תקנה, ולא נולד המפקד או המנהל שביכולתו לעצור במילה או בענישה מערכת יחסים רגשית, שהתפתחה בין חייל לחיילת באותה יחידה או בין עובד לעובדת באותה מסגרת.

מי שלא מבין שהנחת היסוד הינה כי ביחידה מעורבת קיימים יחסים אסורים כעובדה מימים ימימה, מומלץ לו לחזור לשעורי “בינו לבינה” בחטיבת הביניים או אף קודם לכן, בהתאם לרוח התקופה. אם גם זה לא יעזור מומלץ לבדוק היטב כיצד נפגשו חלק מהזוגות המפורסמים יותר או פחות שהחלו דרכם בצבא. שום התעלמות או טאטוא ובוודאי שלא הכחשה יש ביכולתם לשלול את המעשים הנעשים בין גדרות וכותלי הבסיסים. זהו טבע האדם, בין אם בצה”ל או בכל צבא זר, עת אג’נדות פמיניסטיות מסוכנות חודרות ומפרות דינמיקות ומוסכמות חברתיות שהחזיקו במשך דורות.
מעת שמשרתים יחדיו חיילים וחיילות בגדוד או יחידה מעורבת, לא ניתן לשלוט ברגשותיהם בשום דרך זו או אחרת. אף לא ניתן לאכוף עליהם הפרדה מוחלטת הנוגדת את טיבה וטבעה של היחידה וטבעו של אדם המשרת לצדך במשך זמן ובמצבים קרובים וחושפניים כפי שרוב הלוחמים מכירים.

היות והדברים נחשפים לציבור הרחב רק בהגיעם למצבי קיצון, והיות והאינטרס האירגוני הינו להשתיק, להצניע ולהחביא, אמליץ לקוראים החרוצים לעיין בממצאי דוחות, מאמרים ותחקירים קודמים שפורסמו על הנעשה בצבאות זרים בעיקר, ומעט בארץ מטעמים שונים.

מחקר אמריקני המצטט גם דו”חות רשמיים של משרד ההגנה מצביע על החרפת היקף התקיפות וההטרדות המיניות בצבא ארה”ב ב- 146% מאז תחילת מגמת שילוב הלוחמות ביחידות הקרביות בשנת 2007. היקף התקיפות וההטרדות המיניות ביחידות הצבא השונות עלה בין השנים 2016- 2018, כולל באקדמיות הצבאיות ובחיל הנחתים, בו דווח האחוז הגבוה ביותר של תקיפות מיניות בקרב נשים צעירות. המחקר טוען לעליה עקבית בהיקף התקיפות וההטרדות המיניות מדי שנה, למרות פעילות הסברה משמעותית ומשאבים רבים המוקצים לטיפול בעניין. במקביל, ישנה גם עלייה בתופעת קיום היחסים מרצון בין המשרתים והמשרתות, בעיקר ביחידות המעורבות, דבר הפוגע בסדרי המשמעת ובלכידות היחידה, כמו גם בשדרת הפיקוד שנאלצת לפרוש, להתפטר או להיות מודחת משורות הצבא בגין יחסים אסורים. מחלקת הפרישה בצבא ארה”ב דווחה כי 23% מהמשרתות דיווחו על תקיפה מינית ו- 55% דווחו על הטרדות מיניות מכל סוג שהוא.
כשני שלישים מהנשים המשרתות בצבא בריטניה, 62% מ-4,106 נשים שנסקרו, העידו על חשיפה להתנהגות בלתי הולמת הכוללת מעשי בריונות והתעללות מינית, כפי שפורסם ב-25/7/21 במאמר של עיתון הגרדיאן הבריטי. 

האם יש סיבה לחשוב שהמצב בצה”ל שונה בהרבה? אם ברצונכם להבין ממקור ראשון את היקף התופעה – די כי תקיימו שיחה אקראית, כנה ופתוחה עם הבן של השכנה או הבת של החבר ששירתו ביחידות מעורבות, כדי להבין את היקף התופעה וכי אין דבר שביכולתו לעצרה מלבד הקמת יחידות חד מגדריות ללוחמות בנפרד מלוחמים כפי שהשכילו לעשות בעבר בגדוד איתם ופלוגת לוחמות האיסוף נחשול הפועלים בגזרת הדרום, כדוגמא.

 

סיכום 

הצבת נשים בתפקידים שונים בכלא בו כלואים גברים הינו לא פחות מאשר נפנוף סדין אדום בפני שור מועד בלאו הכי בזירה סגורה. שילוב נשים כלוחמות ביחידות מעורבות אינו בהכרח עומד בכללי השילוב הראוי ככתוב בפקודות הצבא, אלא מהווה מתכון לשילוב הרעוע, לכאורה. 

בשני המקרים, למרות היותם שונים זה מזה, עלולות הנשים להיפגע על רקע מיני ולשאת עמן טראומה נפשית קשה לכל חייהן, ממנה ניתן היה להימנע בסבירות לא מעטה, אילולא התעקשות על אג’נדה פסולה. 

בשירות הצבאי אין מניעה גמורה משירות של לוחמות ביחידות מסוימות, כל עוד הן במסגרות חד מגדריות, המקטינות את הסיכון ליחסים אסורים ועבירות שונות על רקע מגדרי ומיני. בשירות בתי הסוהר אמליץ להימנע מהכנסת נשים למתחמים בהם כלואים גברים בבתי הכלא ובאלו הביטחוניים בפרט. 

המשך התעלמות מהתופעות המטרידות החוזרות ונישנות שמפורסמות מעת לעת בתקשורת, מעיד על מחדל או ליתר דיוק רשלנות של מקבלי ההחלטות, הנמנעים מהחלטה אמיצה שביכולתה להציל נפשות בישראל. האחריות, ככתוב במקורות- על ראשם.

Print Friendly, PDF & Email