בשבועות האחרונים גרמניה רועשת וגועשת לאחר שבתאגיד השידור הממלכתי-ציבורי-בינלאומי ה-DEUTSCHE WELLE נחשפה שערורייה בלתי נתפסת באשר לעובדים רבים בתאגיד (במיוחד במחלקה דוברת הערבית) אשר לאורך השנים האחרונות הפיצו סטריאוטיפים ותאוריות אנטישמיות, האדרת מחבלים, הכחשת שואה והסתה ושנאה נגד מדינת ישראל בערוצים הפרטיים שלהם. זאת כאשר המשכורות שלהם מממומנות באופן ישיר על ידי משלם המיסים הגרמני וממשלת גרמניה.
תאגיד בינלאומי חדשותי-תרבותי זה נועד להציג את גרמניה “היפה” בפני העולם וכמובן לשדר חדשות מכל העולם לגרמניה בצורה ישירה ומקורית עם נציגויות במעל 60 מדינות בעולם, 3000 עובדים לערך ותקציב שנתי של 390 מיליון יורו.
לאחר בדיקה מעמיקה של מקרי האנטישמיות בתאגיד (ע”פ גורמים בכירים ב Deutsche Welle), פוטרו מספר עובדים מהתאגיד, רבים אחרים רק הוזהרו מאחר ומחקו את חשבונותיהם ברשת החברתית עם חשיפת הפרשה, ולא ניתן היה למצוא התבטאויות אנטישמיות נוספות שלהם.
הסיפור לא הסתיים בכך, אלא נפתחה תיבת פנדורה אחרת. 2 העיתונים הכי גדולים בגרמניה שחשפו הפרשה (עיתון הBILD הפרו ישראלי ועיתון הסודויטשה צייטונג האנטי-ישראלי) ביחד עם מגזין VICE ביררו וחקרו לעומק ומסתבר שהDEUTSCHE WELLE משתף פעולה באופן שיטתי וקבוע עם ערוץ הטלוויזיה הלבנוני “אל חאיאד TV”, אשר בעבר האדיר והילל מחבלים שיעים ופיגועים נגד יהודים.
בנוסף לכך, נחשף גם שיתוף הפעולה של תאגיד השידור הגרמני עם הערוץ הירדני ROYAL TV אשר נותן במה לאנטישמים שונאי ישראל וגם משמש פלטפורמה להסתה נגד מדינתנו. כל זאת להזכיר, במימון ישיר של ממשלת גרמניה ומשלם המיסים הגרמני. כאמור, לקחים מסוימים נלמדו, מספר עובדי התאגיד שוחררו וההתקשרות עם הערוץ הירדני נפסקה. בהחלט לא מספיק אבל גם משהו. 75 שנה אחרי השואה – גרמניה “האחרת” כבר אמרנו?
מה שהופך את כל הסיפור הזה להרבה יותר מעניין הוא העיתוי בו פרצה הפרשה המביכה של אנטישמיות בתקשורת הגרמנית בחסות משלם המיסים והממשלה. באמצע חודש אוקטובר שלחו תנועת אם תרצו ופורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות מכתב תלונה למשרד הקנצלרית ומשרד החוץ הגרמני בעקבות המימון ההולך וגדל של ממשלת גרמניה את כל אותם ארגוני תעמולה אנטי-ציוניים של השמאל הרדיקלי פה אצלנו בישראל.
במכתב ציינו כמובן את המימון הגרמני של אותם ארגוני שמאל רדיקלי המגנים על מחבלים רוצחי יהודים בבתי משפט בישראל (המוקד, האגודה לזכויות האזרח, עדאלה), מימון ארגון בצלם, כל אלו בצירוף טבלה מפורטת עם המספרים מאחורי המימון לכל ארגון בשנים האחרונות.
לאחר מספר שבועות הגיע באופן מפתיע מכתב התגובה של משרד החוץ הגרמני עבור אם תרצו ובו ניסוח קצר יחסית, דיפלומטי מתייפייף ומצטדק, עם ההכחשות והתירוצים הרגילים “רק ארגוני זכויות אדם אנחנו מממנים”, “מתרחש אי צדק בהתנחלויות ובשטחים הפלסטינים הכבושים (מה?)”, “לעולם לא נממן ארגוני חרם על ישראל ולא נתמוך בארגונים הדוגלים באלימות” וכדומה. כמובן שזכינו להתעלמות כמעט מוחלטת מטענותינו העובדתיים במכתב באשר למימון אותם ארגונים שוליים וקיצוניים והעוינות הברורה נגד ישראל הנגזרת מכך.
אך הנקודה היא שעניין העיתוי בחשיפת פרשת האנטישמיות בתקשורת הגרמנית התאים יפה מאוד לשורה התחתונה ולתזה העיקרית במכתב התגובה של תנועת אם תרצו מלפני מספר ימים: זה לא לגמרי מופרך שכספי משלם המיסים הגרמני מגיעים לידי גורמים אנטי-ציוניים, משמשים להפצת תעמולה נגד ישראל, הבקרה על זרימת כספים אלו לא באמת קיימת (בניגוד לטענותיהם) ואכן כך היה במקרה של DEUTSCHE WELLE תאגיד השידור הבינלאומי הגרמני.
באיזשהו שלב אין טעם יותר להכחיש ולטאטא מתחת לשטיח מה שכולם יודעים – ממשלת גרמניה חותרת תחת הריבונות של מדינת ישראל, מתערבת בענייניה הפנימיים ובשורה התחתונה פוגעת בביטחונה. וזה עוד לפני שבכלל ציינו את היחסים החמים של ממשלת גרמניה עם משטר האייתולות באיראן השואף להשמידנו.
על כן, אם גרמניה באמת שואפת להילחם בתופעת האנטישמיות הגואה והמשתוללת בגבולותיה ולתרום לשלום במזרח התיכון עליה להוציא לפועל מדיניות הפוכה לחלוטין ממה שהיא עושה כיום. זאת כאשר גרמניה הפכה כלפי פנים לאחת המדינות המסוכנות בעולם ליהודים, ואף עברה את צרפת לפי מספר מחקרים, ביניהם גם של האיחוד עצמו, ובמקביל עוינת למדינת היהודים החפצה חיים ומתייחסת אליה כאילו הייתה קולוניה שלה.
שינוי מדיניות כזה לצערנו לא נראה בעתיד הצפוי לעין לאור בחירתה של מפלגת SPD העוינת את ישראל לשלטון בגרמניה לפני מספר שבועות.
בזה לא תם הסיפור שלנו על אנטישמיות בערוצי תקשורת של מדינה עוינת לישראל בעלת עבר אפל, מה אם הייתי מספר לכם על אנטישמיות גלויה וחסרת מעצורים של גורמים בתקשורת הישראלית, קרי במדינת היהודים? נקודת האור בכל אשר סופר מעלה היא שלמעשה שאכן נעשתה בדיקה חיצונית ופנימית על ידי בכירי תאגיד ה- DEUTSCHE WELLE ולבסוף מספר עובדים פוטרו או ננזפו. ברור שלא זה לא מספיק, אך כמובן הכל יחסי בחיים.
על כן נשאלת השאלה, לאחר שתאגיד החדשות הממלכתי-ציבורי של ישראל “כאן” בדק את הטענות כנגד מגיש בערוץ, רמי יונס, באשר להסתה לאלימות נגד יהודים, תמיכה בתנועת החרם BDS ותיאור חיילי צהל בתור נאצים, מדוע הם עדיין מעסיקים אותו כאשר הכל ידוע ומתועד היטב בצילומי מסך?
אוזלת היד והעובדה שאנחנו צריכים לשלם את המשכורת של אותו מגיש, עוזרה לשעבר של חנין זועבי, פשוט מטריפה את הדעת וגורמת לי לתהות – מה אנחנו רוצים מגרמניה? הרי אצלנו נחשפות שערוריות דומות בערוצים ציבוריים ולא מסחריים והדבר פשוט עובר בשקט – רמי יונס ממשיך לצחוק כל הדרך אל הבנק והתהילה האישית שלו, על חשבוננו.
