על ה’תאקיה’ ו’קיר הברזל’

בדיוק באותו יום שבו יו"ר מפלגת רע"מ, מנסור עבאס מצהיר בועידת 'גלובס' על כך "שמדינת ישראל היא מדינה יהודית וכך היא תישאר", הבאנו בתנועה תיעוד של מזכ"ל המפלגה שמציג תוכנית פעולה וסט ערכים שחותרים בדיוק תחת הנחה זו. האסטרטגיה שעומדת מאחורי הפער הזה נקראת 'תאקיה'.

השבוע היו תגובות רבות ושונות לאמירתו המפתיעה של מנסור עבאס בועידת גלובס, על כך ש”מדינת ישראל היא מדינה יהודית, וכך היא תישאר”, אבל איש לא יכל להישאר אדיש אליה. גודל ההפתעה נובע מהעובדה ש”התנועה האיסלמית” שאליה משתייך עבאס שוללת מכל וכל את הריבונות היהודית על ארץ ישראל. ואם לא די בכך עבאס עצמו תועד בעבר מדבר על כך שהציונים גזלו את אדמת הפלסטינים אשר התגוררו בא”י במהלך מלחמת העצמאות וביצעו פשעי מלחמה.

את הגולל על האמירה הזאת סתם כמובן התיעוד שחשפנו השבוע, שבו דיבר מזכ”ל מפלגת רע”מ, איברהים חיג’אזי, בראיון לרשת ‘כול אל-ערב’, על כך שמפלגתו שולטת הלכה למעשה בקואליציה הנוכחית ותדאג למיגור ההתנחלויות, שליטה מוסלמית מוחלטת בהר הבית והטבות נרחבות למגזר הערבי והבדואי כמו למשל חיבור הפזורה לחשמל ודאגה ל’איחוד משפחות’ פלסטיניות במדינת ישראל.

על מנת להבין את גודל הפער בין האמירות, נזדקק למונך המוסלמי הידוע, ‘תאקיה’ (בערבית: تقیة), שמשמעותו “זהירות”, “חשש” או “הסתתרות”. התאקיה מאפשרת למאמין המוסלמי להסתיר את אמונתו או לא למלא את מצוות הדת בשעת מצוקה או דחק. במילים אחרות, לתחמן ולשקר את האויב על מנת ‘להרדים אותו’ עד יעבור זעם.

לטענת המזרחן ד”ר מוטי קידר וחוקרים אחרים, השתמשו בהיתר איסלמי מעיין זה, מדינות ערב השונות בשעה שחתמו על הסכמי השלום עם מדינת ישראל או הגיעו להסכמי נורמליזציה עימה, כאשר הבינו שניצחון צבאי לא בא בחשבון. גם כאן, במקרה של מפלגת רע”מ, אסטרטגית ה’תאקיה’ זועקת לשמיים.

המסקנות המתבקשות מכל האמור לעיל, הן כדלקמן: ראשית, השימוש באסטרטגית ה’תאקיה’ היא עדות מעודדת לכך שציבור גדול בתנועה האיסלמית מאמין שישראל של ימינו היא בלתי מנוצחת עבורם, וכי יש לזנוח את המאבק הישיר במדינה ולהשתמש תחת זאת באסטרטגיה של עורמה וחלקלקות. אמנם עדיין מדובר במאבק כלשהו במדינת ישראל, אך לכל הפחות אנו מבינים ש”קיר הברזל” עומד וקיים.

שנית, וזאת המסקנה החשובה יותר עבור הציבור היהודי בארץ – עלינו תמיד להישאר על המשמר ולא להאמין לדברי פיוס וחלקלקות מטעם דוברי מפלגת רע”מ בפרט והתנועה האיסלמית בכלל. שיתוף פעולה פוליטי ונקודתי עם גורמים אלו יכול להיות מועיל כאשר הוא משרת את האינטרסים של שני הצדדים (היהודי והערבי), אך אסור להתמכר לאשליה שיש לנו ‘פרטנר לשלום’. הסכנה הגדולה ביותר שאורבת לציבור היהודי ממחנה השמאל ומהקואליציה הנוכחית היא בדיוק ההתמכרות לאשליה הזאת וזניחת האינטואיציה הבטחונית הבריאה של עמנו, מה שכבר גרם בעבר לשפיכות דמים המונית.

האמת שחשוב תמיד לזכור היא, שעל מנת לשמר את השקט השקרי והשלום המזויף עם הגורמים האיסלמיים סביבנו, מדינת ישראל והעם היהודי יצטרכו תמיד לעמוד על המשמר, להישאר חזקים ואיתנים ולהציב תמיד “קיר ברזל” חזק ומאיים אל מול גורמים אלו. מאמרו של ז’בוטינסקי בעניין זה, נשאר רלוונטי גם בימינו, כמאה שנים לאחר שנכתב.

 

Print Friendly, PDF & Email