מהסכם חודיבייה דרך הסכם אוסלו לימינו

בשנת 628 לאחר שניצח את שלושת השבטים היהודים באזור חיג’אז והכה אותם קשות, מוחמד וצבאו ניצבו מול ברית חזקה שנרקמה בין שבט קרייש הפגאני ממכה, לשבט היהודי הגדול מנווה המדבר ח’ייבר. מוחמד הבין כי אינו יכול לנצח את הברית הזו ולכן פנה לאפיק הדיפלומטי וכרת ברית של “אי לוחמה” עם שבט קרייש. הסכם זה, הידוע בשמו “הסכם חודיבייה”  לא כלל את השבט היהודי בח’ייבר, כפי הנראה שבט קרייש לא האמין ששבט היהודים יוכל להגן על עצמו מפני מוחמד. חתימת הסכם חודיבייה החלישה את הברית בין שבט קרייש לשבט היהודי וכך עלה בידו של מוחמד לנצח כל שבט בנפרד: מוחמד וצבאו פשטו על השבט היהודי בח’ייבר וטבחו באוכלוסייה היהודית. בחלוף שנתיים מחתימת הסכם חודיבייה, שנחתם לעשר שנים, כבש מוחמד את מכה.  הסכם חודיבייה נתן זמן למוחמד וצבאו לצבור כוח ועצמה, אך לא זאת בלבד. הטקטיקה של מוחמד היתה לבודד את היריב מבני בריתו, ואז לגבור עליו. כך הוא הכריע את השבטים היהודיים שהיו בעלי ברית עם האוכלוסיה הפגאנית  וכך, שלב אחרי שלב, כבש את מכה.

יאסר ערפאת דיבר על “הסכם אוסלו” כהסכם הדומה להסכם חודיבייה, הקביל אותו לאותה תקופה ונתן להסכם אישור. הקבלה זו צריכה להדליק אצלנו נורות אזהרה ולהבין מה מטרתו המרכזית של יאסר ערפאת וממשיכו אבו-מאזן. הסכם חודיבייה וקרב ח’ייבר הם אירועים משמעותיים מאוד בהיסטוריה המוסלמית, אין מוסלמי של מכיר את הסיפורים האלה והם מקור לגאווה באומה האסלאמית. בהלכה המוסלמית, מוכר החוזה כתקדים להסכמי שלום בין מוסלמים לשאינם מוסלמים. הנאום של ערפאת בקהילה הפלסטינית ביוהנסבורג, 8 חודשים אחרי הסכם אוסלו (1994) מלמד שהוא רואה בהסכם זה הפסקת אש זמנית, בדרך  להשגת מטרתו לכיבוש מלא.

כיום אפשר לשמוע בהפגנות של הפלשתינים נגד מדינת ישראל את הקריאה “ח’ייבר ח’ייבר יא יהוד, ג’ייש מוחמד סא-יעוד” או בתרגום לעברית המפגינים אומרים שצבאו של מוחמד יחזור והם יעשו מה שמוחמד וצבאו עשו ליהודים בח’ייבר. למרות האמירה הזו עדיין יש אנשים החושבים כי אפשר לעשות שלום עם הפלשתינים וכי יש “פרטנר” בצד השני. חוסר הרצון להבין מול מי אנחנו מתמודדים פגע, פוגע ויפגע בעתיד במדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה לשנות דיסקט ולהבין שאנחנו מתמודדים מול ארגון טרור הרוצה להשמידנו. לא משנה כמה מחוות, אשרות עבודה ושאר המתנות שמדינת ישראל נותנת לפלשתינים הן ברשות הפלשתינית והן ברצוע עזה. בצד השני ימשיכו להתנגד לעצם קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל.

Print Friendly, PDF & Email