היערכות חרום לאומית לאבטחת הביטחון האישי, בטחון הפנים והמשילות בישראל

הכרה רשמית במצב החירום שבו ישראל נמצאת והחלטה להשיב את הריבונות בכל שטחי ישראל

אנחנו במלחמה בזירות רבות: חיצוניות ופנימיות, כאשר עצמאותה וריבונותה של ישראל כמדינה יהודית מתערערים, אבל ההנהגה ו”האליטה” מכחישים את המצב, גם בשל מגמות פוסט-ציוניות. הפשיעה “הלאומנית” משתוללת ומכלה כל חלקה טובה בנגב ובגליל ומתפשטת למרכז הארץ. קיים חשש כבד להסלמה בביטחון הפנים עד כדי אובדן שליטה במתרחש. אם נאבד את הנגב והגליל יאבדו גם ירושלים ותל אביב.  נדרשת הכרה של המדינה ומוסדותיה, כי מדובר באיום חמור המחייב מאבק מקיף, הרבה מעבר לפשיעה כלכלית ופלילית רגילה. לפיכך נדרשת החלטה לנהל מערכה שיטתית וארוכה למיגור האיום[1].

החלפת דיסקט (תקליטון), וגיבוש תפיסת ביטחון לאומית רלוונטית למציאות

נדרש להחזיר את הדיסקט של ציונות ומדינת הלאום של העם היהודי. שבענו מספיק מרורים מהדיסקט של הכלה במקום הכרעה – כדי להרוויח שקט בטווח המיידי, ושל הטבות כלכליות לאויב כדי לפייסו – הטבות שרק מגבירות את התיאבון שלו ואת יכולותיו. הצדק אתנו: לעם היהודי זכות בלעדית על ארץ ישראל, בעוד ש”עם פלסטיני” – גם לדברי כמה ממנהיגיו – הוא המצאה בת כ-50 שנה, שאין לה שום שחר בהיסטוריה ושום שורשים במציאות. ההמצאה נועדה לאפשר למהגרי עבודה מכל המזרח התיכון, שהגיעו לארץ בעקבות הציונות והפריחה שיזמה, להתמודד עם הציונות ולרשת את הארץ. המאבק אינו על גבולות הארץ אלא על עצם קיומה. לפיכך נדרש לגבש אסטרטגיה שנותנת מענה לאתגרים הקשים מולם נצבת ישראל.

בניית תשתית חוקית להפעלת הכוחות שישיבו את המשילות

נדרש להכין תקנות לשעת חירום, להגדיר עונשי מינימום לעבירות חמורות ובפרט עבירות הקשורות באחזקת נשק והפעלתו, גביית דמי חסות ופשיעה חקלאית. בנוסף, יש להקל בפקודת הראיות בנושאים אלה[2] (סביר שבג”ץ יתנגד לתקנות על יסוד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו).

בניית הכוחות שיוכלו להתמודד עם המשימה[3]

א. החזרת המשילות באזורי חיכוך: הקמת 3 חטיבות פיקודיות סדירות של משמר הגבול כשבכל חטיבה גדוד סיור איכותי. לוחמי משמר הגבול צוברים ניסיון מבצעי רב הן בפעילות הביטחון השוטף של צה”ל ביו”ש בשגרה והן בטיפול באירועים חריגים בחירום במסגרת המשטרה, לרבות הפרות סדר במגזר הערבי. מדובר בגוף דואלי שיודע לעבוד הן תחת המשטרה והן תחת צה”ל. על פי העיתונות, התקבלה החלטה על הקמת חטיבה כזו ב-2022 ושתי חטיבות נוספות בהמשך. בשלב ראשון החטיבה תתוגבר על ידי קצינים ממערכי החי”ר והשריון. היא תמומן במשותף על ידי הצבא והמשטרה, כאשר צה”ל יהיה אחראי לגיוס ולחלק מההכשרות והמשטרה תסמיך את הלוחמים כשוטרי מג”ב במילואים[4].

ב. הגנה מרחבית: הקמת כוח מילואים איכותי – בשלב ראשון תחת פיקוד מג”ב – על בסיס לוחמי חי”ר ומתנדבים מעל גיל 38, המאורגנים בגדודים לפי אזור מגוריהם. גדודים שיתאמנו ויהיו נכונים לקריאה ולפעולה מהירה. ליישובים באזורי ספר וחיכוך – לרבות היישובים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן – החמושים בנשק ומאורגנים להגנה נודעת חשיבות ראשונה במעלה, שכן במצבי חירום אי אפשר לסמוך על הגעת תגבורת במועד. כוח המילואים יגויס מתוך מאות אלפי הלוחמים שצה”ל גרע מרשימת משרתי המילואים הפעילים וימנה כמאה אלף לוחמים. על פי העיתונות, התקבלה החלטה לגייס כוחות מילואים שיאבטחו צירים מרכזיים וילוו שיירות, במטרה למנוע שיבוש של תנועת כוחות ופגיעה בכלים צבאיים[5].

  • לחימה בטרור: הכפלת גודלה של היחידה הארצית של המשטרה ללחימה בטרור (ימ”מ).

בנוסף, מוצע לחדש את ‘המשמר האזרחי’ שהגיע בשיאו ל-130 אלף מתנדבים ופחת כיום ל-30 אלף בלבד, בעיקר בשל סגירת ‘אגף קהילה ומשמר אזרחי’ במשטרה והורדת מעמדו של המשמר האזרחי, לצד החמרה בנוהלי הגיוס של מתנדבים חדשים. ראוי שראשי רשויות יפעלו בשיתוף המשטרה לעודד התנדבות למשמר האזרחי[6]. קהל היעד אינו זהה לקהל היעד של פלוגות מג”ב במילואים: הוא יכול לבוא מקרב חיילים ששירתו בצה”ל לאו דווקא ביחידות חי”ר וחלקו יכול להיות מבוגר יותר. על רקע התדרדרות הביטחון האישי, גברה מאד בקרב הקהל המודעות לצורך בהגנה עצמית. הדבר בא למשל לידי ביטוי, בכך שמספר הבקשות השנתיות למתן רישיון לנשיאת נשק פרטי גדל פי שניים והגיע לכ‑20 אלף בקשות, מתוכם כשני שליש לאחר מבצע שומר החומות[7]. לפיכך יש סיכוי טוב להיענות הציבור להתנדב למשמר אזרחי.

ראוי לציין כי, כלקח מפרעות תשפ”א במהלך ‘שומר החומות’, הוגשה בינואר 2022 הצעת חוק למשמר לאומי (להבדיל מאזרחי), שהוא ישות סמי-צבאית שקיימת במדינות מערביות דוגמת ארה”ב וצרפת[8]. חיל המשמר יופעל במצב חירום ויוסמך לבצע כל פעולה ששוטר מוסמך לעשות. הוא יורכב ממתנדבים שאינם משרתים (גם לא במיל’) בגוף ביטחוני אחר ויהיה כפוף למפקד המשמר הלאומי וכן למפקד בתחום הרשות המקומית.

חלוקת אחריות בין הגופים המעורבים הביטחוניים והאזרחיים לא רק “סיוע”[9]

במקום תחרות ומתחים בין גופים חשיבות המשימה מחייבת שיתוף פעולה מלא שיאפשר חלוקת אחריות הקצאת משימות וביצוען, כל אחד בגזרת אחריותו. בכלל זה:

  • צה”ל יקבל אחריות לכל מה שנע בקו התפר, לא רק לאנשים וציוד שנכנסים ישראל אלא גם לגנבים וציוד שנגנב מישראל. כיום 80% מהציוד שנגנב בישראל עובר ליו”ש וצה”ל מתעלם מכך. מצד שני, כפי שצוין, כ-40 אלף “פלסטינים” נכנסים ארצה דרך פרצות בגדר והינם שוהים בלתי חוקיים.
  • שב”כ יטפל בעבירות על רקע “לאומני” ובתווך שבין “לאומני” לפלילי ויספק את המודיעין הנדרש.
  • המשטרה תתארגן למלחמה אפקטיבית בכנופיות הפשע. הכנופיות אינן נחלקות לפי נושאים – גניבות רכב, סחר בנשים, עבירות כלכליות, פשיעה בינלאומית וכיוצא בכך – וגם המשטרה צריכה להתארגן בהתאם, ברוח הרעיון שהוביל להקמת 433 מארבע יחידות ומודיעין משותף.
  • רשות המיסים תמצה את האכיפה בתחום אחריותה, שהיא כלי מרכזי נגד פשיעה. כיום יש עשרות אלפי עסקים לא חוקיים ורשות המיסים כלל לא נכנסת לאזורים רבים בארץ.
  • המשרד הגנת הסביבה ימצה את האכיפה בתחומו. כיום אין שום אכיפה למשל בנושא זריקת פסולת והרשויות הערביות אינן עוסקות בכך כלל.
  • מינהל הרכש הממשלתי ושאר הגופים הממשלתיים לא יאפשרו למשפחות פשע לזכות בעקיפין במכרזים ממשלתיים, למשל דרך ראשי רשויות ערביות.
  • הפרקליטות תירתם לעניין ותשתף פעולה עם שאר הגורמים.
  • בתי המשפט הם רשות עצמאית, אבל אפשר לרתום גם אותם, ולא רק באמצעות עונשי מינימום.

תכלול כל גופי ההכרעה באחריות מל”ל

כדי להבטיח ניהול מערכתי אפקטיבי של המאמץ הלאומי, לרבות מעקב אחר משימות והפקת לקחים,  ראוי שהניהול יופקד בידי המל”ל.

מבצעים נרחבים לאיסוף נשק בלתי חוקי במגזר הבדואי והערבי

במגזר הערבי והבדואי הצטברו כמויות אדירות של נשק בלתי חוקי המשמש לפעילות “לאומנית” פלילית ובנוסף נאגר לצורך פעילות “לאומנית” בעת הצורך. לפי הערכת מפקד מג”ב, בישראל כ-450 אלף כלי נשק בלתי חוקיים – רובים ואקדחים – רובם המכריע בקרב הציבור הערבי[10]. במילים אחרות, יש היום הרבה יותר אוחזי נשק בחברה הערבית מכל חיילי המילואים שיש לישראל בחטיבות החי”ר וזהו איום פנימי אסטרטגי[11]. החזרת הריבונות לנגב ולשטחים נרחבים בגליל, כמו גם גדיעת הפשיעה הערבית הגואה, מחייבת לנהל מבצעי איסוף נרחבים של נשק זה, לאורך זמן. לאור היקף הבעיה, יידרשו לשם כך כעשר פלוגות מג”ב ייעודיות. מג”ב הוא הגוף המתאים לכך בהיותו כפוף למשטרת ישראל ולכן פעילותו תעורר הרבה פחות קשיים משפטיים מאשר הפעלת צבא נגד אזרחים (כברירת מחדל). המבצע יחייב להטיל סגר על ישובים/שכונות ולחפש נשק מבית לבית. במקביל, יש למנוע הברחות נשק מירדן והברחות במעברים בין יו”ש לקו הירוק, ולחזק את השמירה על מחסני החירום של צה”ל, מהם נגנב נשק בכמויות גדולות. היקף המשימה מחייב טיפול ריכוזי, באחריות מג”ב.

הפסקת ההשתלטות על שטחי C ועל אדמות מדינה בנגב ובגליל

אלה שתי מגמות שמשלימות זו את זו, האחת של הרש”פ ביו”ש בעידוד המנהל האזרחי והשנייה של הבדואים בנגב ובגליל שזוכים לגב פוליטי. נושאים אלה פורטו בנפרד ושניהם דוחקים את ישראל לגבולות שאינם בני הגנה.

מאבק בתומכי הטרור וייבוש מקורות המימון שלהם

“הטרור הוא רק קצה הקרחון. אם אתה לא נלחם בתומכי הטרור אתה מאפשר לטרור להתממש”[12]. נושא המאבק בתומכי הטרור תואר בסעיף ‘גדיעת זרועות ההסתה והלוחמה המשפטית וייבוש מקורות המימון שלהן’.

סיכום

  • הכרה במצב החירום, החלפת דיסקט וגיבש תפיסת ביטחון רלוונטית
  • בניית כוחות שיתמודדו עם המשימה לאחר בניית תשתית חוקית להפעלתם
  • חלוקת אחריות בין הגופים הצבאיים והאזרחיים ותכלול ההיערכות על ידי המל”ל
  • מבצעים לאיסוף הנשק הבלתי חוקי במגזר הבדואי והערבי
  • הפסקת ההשתלטות על שטחי C ביו”ש ועל הנגב והגליל
  • מאבק בתומכי הטרור וייבוש מקורות המימון שלהם

 

 

עריכה לשונית למאמר: דר’ עדית שגיב

 

[1] אלוף מיל’ יואב גלנט, אלוף מיל’ גרשון הכהן, בכנס ‘שומרים על הבית’: לקחי ‘שומר החומות’ – היערכות לאתגרי ביטחון הפנים של ישראל בשנת 2022, 25.1.22. אלוף מיל גרשון הכהן, מלחמת העצמאות המתחדשת, האומה, גיליון 224, נובמבר 2021.

[2] אלוף מיל’ יואב גלנט, אלוף מיל גרשון הכהן, בכנס ‘שומרים על הבית’: לקחי ‘שומר החומות’ – היערכות לאתגרי ביטחון הפנים של ישראל בשנת 2022, 25.1.22.

[3] אלוף מיל’ יואב גלנט, אלוף מיל גרשון הכהן, בכנס ‘שומרים על הבית’: לקחי ‘שומר החומות’ – היערכות לאתגרי ביטחון הפנים של ישראל בשנת 2022 , 25.1.22; אלוף מיל גרשון הכהן, מלחמת העצמאות המתחדשת, האומה, גיליון 224, נובמבר 2021.

[4] יואב לימור, צה”ל והמשטרה יקימו חטיבה שתטפל באלימות בערים המעורבות, ישראל היום, 19.12.21.

[5] יואב לימור, צה”ל והמשטרה יקימו חטיבה שתטפל באלימות בערים המעורבות, ישראל היום, 19.12.21.

[6] ד”ר אסתר לוצאטו, אל תחכו לממשלה, מעריב, 22.10.21.

[7] ליאורה לויאן, תדאגו להגנה, לפני שיעלו להתקפה, ישראל היום, 18.1.22.

[8] דניאל רוט-אבנרי, הצעת חוק: יוקם משמר לאומי בישראל, ישראל היום, 16.1.22.

[9] אבי דיכטר, ראש שב”כ והשר לביטחון פנים לשעבר, בכנס ‘שומרים על הבית’: לקחי ‘שומר החומות’ – היערכות לאתגרי ביטחון הפנים של ישראל בשנת 2022, 25.1.22.

[10] טל אריאל אמיר, איציק סבן – ראיון עם מפקד מג”ב ניצב אמיר כהן – היינו על סף אנרכיה, ישראל היום, 28.5.21.

[11] יואב לימור בראיון עם תא”ל מיל’ אפי איתם, “יש לי חשד שערביי ישראל בונים צבא. יש להם נשק בבית והם מתאמנים”, ישראל היום, 13.8.21.

[12] בעז קוקיא, בכנס ‘שומרים על הבית’: לקחי ‘שומר החומות’ – היערכות לאתגרי ביטחון הפנים של ישראל בשנת 2022, 25.1.22.

 

Print Friendly, PDF & Email