דעת ומוסר בפרשת השבוע: תרומה

“שניים מקרא” – דעת ומוסר בעזרת שני פסוקים מפרשת השבוע.
פרשת תרומה
1.     “ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו” – פסוק זה המופיע בראשית הפרשה, מגדיר באופן מפורש את העיקרון הבסיסי העומד בתהליך בנית המשכן בפרט, ועבודת ה’ בכלל. הפסוק בא אחרי הציווי: “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” – עם ישראל בכללותו וכל אדם מישראל באופן פרטי מצווים לצור סביבה מקודשת כדי לאפשר השראת שכינה. הפסוק שלנו מדגיש כי עבודת ה’ נדרשת להיעשות על פי ההנחיות הברורות והמפורטות הניתנות למשה בסיני. המפרט לבנית המשכן נוגע בצורת המבנה, מידות הכלי הקודש והאוהל, מיקומם והחומרים שמהם יעשו כל אחד מחלקי המשכן, עד לרמת הכפתור והפרח על קני המנורה. בצלאל ושאר האומנים יוציאו לפועל את התכנון על כל פרטיו כפי שהוראה משה בהר, ודבר זה יהיה הבסיס לבנית כלי הקודש בבית המקדש בימי שלמה המלך. לאורך חמש פרשיות השבוע העוסקות בבניית המשכן חוזר הפירוט עד לביצועו המושלם. כלל זה נכון לעבודת ה’ בכללותה: האמונה היא ציות לתורה ולמצווה שנתנו למשה בהר סיני. אין כל מקום או צורך להתאמה אישית לרצונו של כל אדם, הבעת אמונה באופן יחודי ויצירתי המבטא תחושה פנימית  של דבקות והתעלות. חיבוב המצוות והאדרתן איננה נוגעת לבסיס קבלת המצווה והמשמעת הנדרשת מכל אדם בעבודת ה’. רק שמירה על כללי המסורת ההיסטורית של עם ישראל מאפשרת בנית מקדש והשראת שכינה. האדם המאמין נקרא לקבל ולנהוג במשמעת עצמית המקבלת את סמכות המסורת היהודית ההיסטורית כבסיס וכביטוי לאמונתו.

2.      “והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה, סוככים בכנפיהם על הכפורת, ופניהם איש אל אחיו, אל הכפורת יהיו פני הכרובים” – בתוך קודש הקודשים במשכן, מעל ארון העדות, שבו לוחות הברית, נצבו שני הכרובים על משטח הכפורת. זהו המקום המקודש ביותר לעם ישראל, אליו נכנס הכהן הגדול רק פעם בשנה ביום הכיפורים, ומראה הכרובים מבטא את החיבה והקשר בין הקב”ה לעם ישראל. בתיאור המפרט את בנית הכרובים נכנס ביטוי אנושי שיש ללמוד ממנו מעבר לתכנית ההנדסית של בנית המשכן. “ופניהם איש אל אחיו” – בתוך פרישת הכנפיים כלפי מעלה, השאיפה להתעלות ולהביא לידי ביטוי יכולות והישגים אישיים, יש לשמור על הסתכלות על פני האחר. הסתכלות ישירה מעין זאת הופכת את האחר ל”אח”. התבוננות כזו איננה פוגמת בתנועה מעלה אלא, שומרת ומסוככת על הכפורת – הבסיס המשותף של השניים. פני הכרובים אל עבר הכפורת וההבנה כי הבסיס שלנו מחייב הבטה והתייחסות אחד כלפי השני – היא המבטאת את המגמה הרמוזה  בצורת הכרובים. מעל ארון הקודש, התורה והמצווה, כאשר כל איש מישראל רואה את פני אחיו, רק אז ניכרת חיבתן של ישראל לפני אביהם שבשמיים.

Print Friendly, PDF & Email