דעת ומוסר בפרשת השבוע: פקודי

דעת ומוסר בפרשת פקודי

“ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו'” – המדרש מציין כי לאחר שצווה משה על התרומה לקודש, מסר את כל מפרט המשכן וכלי הקודש ובגדי הכהונה, הורה על בצלאל ואהליאב ושאר חכמי לב לבצע את מלאכת הבניה והכנת המשכן – הזדרזו כל ישראל לתרום ולהיערך לביצוע המשימה.

בתוך יומיים הסתיימה ההתרמה ומיד החלו בפעולות הבניה, הטוויה ושאר העבודות הנדרשות למשכן. בצלאל וכל חכמי וחכמות הלב, הנשיאים, האנשים והנשים, כולם התגייסו לתת את חלקם במלאכת הקודש. כשסיימו, מוסיף המדרש, בקשו בצלאל וחכמי לב להעמיד המשכן ולא יכלו, עד שהביאו את חלקי המשכן למשה והוא הקים את המשכן. כל זאת למה? מפני: “שהיה משה מיצר על שלא נשתתף הוא עמהן במלאכת המשכן”. הקב”ה שמר את זכות ההקמה הסופית של המשכן למשה רבינו דווקא מפני שהצטער על כך שלא היה שותף פעיל לעשיית הכלים, האוהל והבגדים. צערו של משה מעביר מסר מנהיגותי, ניהולי, ערכי וחשוב: על המנהיג, המחנך ואיש הציבור לא להסתפק בהעברת הוראות פעולה לאחרים, אלא להיות שותף פעיל לעשייה בשטח ולהשתתף בעשייה הערכית יחד עם הציבור.

חודש אדר טוב ומבורך לכולם

כתב: משה משרקי

Print Friendly, PDF & Email