קצת לפני פגרת הכנסת נשאלתי במספר פורומים מה לדעתי יקרה בשבועות הקרובים והשבתי שיקרה “אחת מ3 אופציות:
1- שהממשלה תצליח להעביר משהו קטן מאד מחבילת הרפורמה לפני סוף המושב ואז תנסה לרדת מהעץ.
(כי אכן לא ניתן לנהל מדינה מול אנרכיזם כל כך ממומן ומקושר)
2- שהממשלה לא תעביר שום דבר עד סוף המושב ואף תנסה בכך לרדת מהעץ.
(כי אכן האיראנים על הגדרות, ופועל גייס חמישי מבפנים)
3- והאופציה הכי גרועה תהיה שהממשלה, גם לא תצליח להעביר דבר עד סוף המושב ואולי עד בכלל, וגם שהשמאל ימשיך לרדוף את הממשלה ובוחריה, ולא יפסיק עד שינסה להשיג איזה הישג חסר תקדים נגד המחנה הלאומי. וכך כשהימין שוכב על הרצפה ומדמם, ינסו בשמאל להעביר איזו חוקה המבקשת להנציח את התיאוקרטיה המשפטית בה אנו חיים כיום.
מה שנקרא “מהלך על הכתר”.
מכל שלושת האופציות שפרסתי, אני מסתכל היום ולצערי חושש שבשל שכרון הכוח של ראשי השמאל (בראשם אהוד ברק וחבר מרעיו וחבר ממרוויחיו) הם הולכים על האופציה השלישית.
שזה גם הכי גרוע לימין וגם הכי גרוע למדינה.
כי אם משהו חושב ש-64 מנדטים יסכימו שידרכו להם על הראש בכזו בוטות, לא יודע מה הוא מדבר.
זאת מפני שלא מדובר בדור שירים ידיים ביציאה מהאלטלנה כשיורים עליו מהתותח הקדוש וימלמל “רק לא מלחמת אחים”.
– אכן מדובר בדור ימני-לאומי שמוכן לוותר על התינוק במשפט שלמה, רק כדי שיחיה.
– ואכן מדובר בדור המוכן להכיל בן או בעל סורר, כמו אם אוהבת לטובת שלמות המשפחה.
אבל עד גבול מסוים.
– נחישות השמאל בכל מקרה, ומקיר לקיר, לא מתקרבת בציפורן שלה, לזו של בוחרי הימין, אם אלו יחושו שהולכים לקחת לו את הזהות היהודית. ועל זה בסוף כל העניין.
הרי מעבר לעובדה שבג”ץ במתכונתו האקטיביסטית, פוגע בדמוקרטיה הישראלית ומקשה עליה להתנהל כמדינה מתוקנת, החלטותיו מסכנות את עתידה של ישראל כמדינה יהודית.
לאור כל זאת,
הופכת הפגנת המיליון שתתקיים בירושלים לחשובה פי 3 מהפגנה רגילה.
1- כדי להזכיר לאחינו בשמאל, שהם לא לבד על המגרש. על כל המשתמע מכך.
2- כדי להזכיר לאחינו במחנה- שאנחנו פי מליון יותר חזקים, שהרי מי שחי בתודעה של עם התנ”ך זה בד”כ אנשים שעדיף לא להתעסק איתם לאורך זמן.
3- כדי להזכיר לנבחרי הציבור במחנה הלאומי, שאסור להם לוותר על הרפורמה המשפטית. לפחות על חלק ממנה.
הרי כל מה שהרפורמה אמורה לעשות, זה להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה ציונית- כלומר יהודית בעלת משטר דמוקרטי.
אנחנו- רוב העם בישראל לא נסתפק בפחות מזה.
