חיות הפרה את החוק המחייב את פסילתה

עתירות הסבירות – חיות הפרה את החוק המחייב את פסילתה

הודעה לעיתונות מטעם עורכי הדין אביעד ויסולי ועורכת הדין זהבה גור

למעלה משישים פעילי ימין, רובם ככולם חברי “חוג הפרופסורים לחוסן מדיני” ובראשם פרופ’ ישראל אומן, חתן פרס נובל, הגישו ביום 16.8.23 באמצעות עו”ד זהבה גור ואביעד ויסולי, בקשה לבג”ץ להצטרף כמשיבים ל”עתירות הסבירות” – שמונה (8) עתירות המבקשות לבטל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה וצמצום עילת הסבירות על החלטות הממשלה.

“עתירות הסבירות” הוגשו בחופזה רבה, חלקן עוד לפני שהתיקון לחוק יסוד: השפיטה המגביל את עילת הסבירות התפרסם ברשומות ונכנס לתוקפו.

העתירות הוגשו על ידי עשרות ארגוני שמאל כנגד “הכנסת”, “הממשלה”, “ראש הממשלה” ו”שר המשפטים”.

לעתירות לא צורפו כלל משיבים מהימין – לא מפלגות ימין, לא תנועות ימין, ואף לא נציגים של מחנה בוחרי ימין. יוער, כי אלפי עתירות שהוגשו לבג”ץ נדחו על הסף רק בגלל אי צירוף משיבים העלולים להיפגע מהן. אלה מושכלות יסוד במשפט המינהלי שככל הנראה “נשתכחו” על ידי שופטי בג”ץ בעתירות הסבירות.

פעילי הימין הגישו את הבקשה להצטרף לעתירות, בין היתר, בטענה כי לעתירות לא צורפו מפלגות הימין, לא צורפו ארגוני ימין או נציגי רוב אזרחי ישראל אשר הצביעו למפלגות הקואליציה בבחירות האחרונות. מאחר והעתירות מבקשות לאפשר לבג”ץ לחתור תחת עיקרון הפרדת הרשויות ולהפוך ל”מחוקק-על” מעל הכנסת, הרי שהעתירות פוגעות בזכות הבחירה של המבקשים וכלל הציבור הימני. בג”ץ היה חייב לצרפם מתוקף היותם צד העלול להיפגע פגיעה אנושה בזכויות האדם הנתונות לו, לאור המבוקש בעתירות, אשר חובה לתת לו זכות טיעון (עיקרון הצדק הטבעי).

בנוסף טענו המבקשים כי על נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות לפסול את עצמה על רקע הדברים החריפים והנחרצים שאמרה על הרפורמה המשפטית בכנס העמותה למשפט ציבורי ביום 12.1.23, ובכלל זה:

 

*”לפני ימים אחדים הציג שר המשפטים החדש תוכנית בזק לשינויים מרחיקי-לכת במערכת המשפט. למעשה מדובר במתקפה שלוחת-רסן על מערכת המשפט, משל הייתה אויב שיש להסתער עליו ולהכניעו. למרבה הציניות, הוגי התוכנית מכנים אותה תוכנית “לתיקון” מערכת המשפט. ואני אומרת – זו תוכנית לריסוק מערכת המשפט. היא מיועדת להנחית מכה אנושה על עצמאותה ואי-תלותה של הרשות השופטת ולהפוך אותה לרשות שותקת*.”

חיות גם יצאה כנגד צמצום עילת הסבירות ביחס להחלטות הממשלה תוך שהיא קשרה זאת, באופן תמוה ביותר, דווקא לתחום הפלילי:

 

*”אם אין מקום להחלטה ערכית של השופט בעניין סבירות ההחלטה השלטונית, השלב הבא – על פי אותו היגיון – הוא אולי כי אין לשופט כל יתרון מקצועי לקבוע גם מהו “ספק סביר” לצורך זיכוי של נאשם בפלילים.* ”

 

פעילי הימין ביקשו מחיות, בבקשה מנומקת המשתרעת על כעשרה עמודים, לפסול את עצמה מלשבת בהרכב הדן בעתירות היות והיא הביעה את דעתה באופן נחרץ נגד הרפורמה המשפטית ככלל וצמצום עילת הסבירות בפרט. חיות, לדברי המבקשים “גיבשה זה מכבר את דעתה בעניין ואף הביעה אותה בפומבי, וכי קיים חשש ממשי למשוא פנים ולפגיעה במראית פני הצדק באופן המונע ממנה להשתתף בדיונים בדבר שאלת חוקיות התיקון.”

 

לא אחת חיות עצמה פסקה בעניין פסלות שופט המביע דעה נחרצת בעניין המובא לפניו כי “משעה שבית המשפט קמא התבטא בצורה כה נחרצת בנוגע למערער ולהליכים שבין הצדדים, אין מנוס מהעברת הדיון בהליך לשמיעה בפני מותב אחר” (עא 9296/20).

 

עוד נטען לפסילתה של חיות כי היא מנועה מלדון בעתירות עקב ניגוד עניינים. חיות “שיעבדה” את סדרי הדיון בעתירות חסרות התקדים של פסילת חוק יסוד, למועד הפרישה האישית שלה במחצית אוקטובר השנה. במסגרת זו חיות הורתה “לדלג” על ההליכים המקדמיים בעתירות הללו ולחתום על צו על תנאי גורף וכוללני בכל העתירות ללא כל פירוט תוכנו של הצו חסר התקדים.

מעבר לכך, נטען בבקשה כי חיות עברה על תקנון האתיקה של השופטים, כאשר היא נאמה בכנס פוליטי ויצאה בחריפות (ובניגוד לחוק האוסר על עובדי ציבור בכירים להתבטא בנושאים פוליטיים) נגד התוכנית הפוליטית של שר המשפטים לרפורמה משפטית ככלל ולביטול עילת הסבירות בפרט. חיות ביקרה בחריפות חסרת תקדים את השר לוין שהוא משיב לפניה בעתירה. אם זו אינה הבעת דעה מוקדמת של שופט, לא נדע דעה מוקדמת מהי.

חוק יסוד השפיטה, המגדיר את סמכויות בג”ץ, מתיר לבג”ץ “לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין”. אין בעתירות הסבירות כל בקשה לצו עשה או צו מניעה מסיבה פשוטה – לא ניתן לבטל חוק בצו שיפוטי. לפיכך, כל הבקשות לסעדים בעתירות כמו בקשה למתן “צו הצהרתי” או “הצהרה” כזו או אחרת, הן חסרות משמעות, ובג”ץ אינו יכול לתת כל החלטה שיפוטית בעתירות בעלת תוקף מעשי.

 

בעניין הפסלות, חוק בתי המשפט (סעיף 77א(ב)) קובע חד-משמעית: ” נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת.”. עוד נקבע בחוק בתי המשפט (סעיף 77א(ג)) : “החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון;”

חיות החליטה להפר את חוק בתי המשפט. במקום לתת החלטה מנומקת בבקשת הפסלות לפני מתן כל החלטה אחרת, היא כינסה את כל השופטים ביום 22.8.23 והובילה החלטה הדוחה באופן גורף, כללי וללא הנמקה, את כל הבקשות להצטרף לעתירות ובכלל זה את הבקשה של נציגי הימין.

מאחר וההחלטה על דחיית בקשת ההצטרפות ניתנה בסתירה להוראות חוק בתי המשפט המחייבות לתת החלטה בבקשת הפסלות תחילה, הרי שזו החלטה שניתנו בחריגה מסמכות חוקית והיא בטלה מעיקרה. בנסיבות כאמור, עו”ד זהבה גור ועו”ד אביעד ויסולי הגישו הודעה על בטלות ההחלטה, ובקשה נוספת שניה למתן החלטה בבקשת הפסלות על ידי הנשיאה חיות.

 

ביום 31.8.23, למעלה משבועיים(!) לאחר הגשת הבקשה לפסלות, ותשעה ימים לאחר החלטת בג”ץ על דחיית הבקשה להצטרפות של פעילי הימין, נתנה חיות החלטה בבקשת הפסלות. בהחלטתה דחתה חיות את בקשת הפסלות מבלי להתייחס כלל לנימוקי הבקשה, אלא אך ורק על בסיס דחיית ובקשת המבקשים להצטרף כמשיבים הכרחיים לעתירות.

לא מן הנמנע שחיות הובילה את דחיית בקשת ההצטרפות של פעילי הימין, על מנת שלא תיאלץ להשיב לטענות הפסלות החמורות שהועלו נגדה.

 

מובן מאליו כי כל המשתתפים בעתירה, ארגוני ופעילי שמאל, לא יעלו את נושא פסלותה של חיות לאור העמדה הנחרצת שהיא הביעה בנאומה בעד קבלת עתירותיהם.

 

*כאשר בג”ץ מנהל את הדיון בעתירות הסבירות, שעה שאין לו כל סמכות לדון בפסילת חוקי הכנסת, קל וחומר בחוקי יסוד, תוך הפרת הוראות חוק בתי המשפט ותקנון האתיקה לשופטים, ותוך שלילת זכות הטיעון ממתנגדי העתירות הללו, העתירות הללו הפכו לפארסה מוחלטת. ועל כן, כל החלטה של בג”ץ בעתירות לא תחייב איש מלבד את העותרים, ארגוני השמאל, שהם היחידים שיורשו לטעון בבית המשפט.*

 

עוד ראוי לציין כי גם אם בג”ץ יחליט, בניגוד לחוק, לבטל את התיקון לחוק יסוד השפיטה, הרי בפועל ההחלטה תהיה תיאורטית לחלוטין. התיקון לחוק עבר את אישור הכנסת, חתימות הקיום ופרסום ברשומות. בג”ץ אינו יכול לבטל חוק ולהוציאו מספר החוקים, אפילו תוך הפרת החוק.

 

*העתירות בעניין הסבירות אינן הליך שיפוטי אלא הליך פוליטי למראית עין, שתוצאתו נקבעה מראש. משחק מכור במעמד צד אחד. החלטות בג”ץ בעתירות אלה תהיינה תיאורטיות לחלוטין ולא תחייבנה איש. מצער שבג”ץ נטש את הוראות החוק והוא מקיים דיונים פוליטיים עם נציגי השמאל בלבד, דבר אשר ימחק את שאריות האמון בו מצד רוב הציבור.*

 

למידע נוסף וראיונות: עו”ד זהבה גור 050-5529115 – עו”ד אביעד ויסולי: 050-5791746

Print Friendly, PDF & Email