מסר מלוחם במילואים לאזרחים ולקבינט המלחמה

מסר מלוחם במילואים לאזרחים ולקבינט המלחמה
מאת: אלון מליק
אתחיל מהסוף: שוחררתי מצו 8 אחרי מעל לחודש וחצי של מילואים כולל שבועיים בתוך עזה.
יש לי המון לכתוב ולסכם על החוויה האישית אך זה יחכה ליום שבו יחזרו אחרוני החיילים לביתם.
המסר שאקח איתי מהחזית לעורף, וזו גם הסיבה לפוסט הזה, הוא שאסור לעצור במלחמה הזו עד להשמדה מוחלטת של החמאס בכל נקודה בו הוא נמצא.
הלוחמים, כמו אזרחי ישראל, מבינים את הצורך בהחזרת החטופים ומאושרים מכל שבוי שנפדה.
אך במקביל הם מבקשים לוודא שהעורף חזק ואחרי ההפוגה תימשך מלחמת השמד כנגד הנאצים החמאסים והעזתים.
כזו שבסופה לא יישקף שום איום ולא יצטרכו שום ממ”ד.
כפי שהזכיר לי אחד הסמלים לפני שיצאתי וביטא היטב את הרוח הכללית בפלוגה: “גם אם יוחזר אחרון החטופים, ביטחון זה לא יביא לדרום או לחלק אחר בישראל. נתנו מעל ל-50 יום ואם צריך ניתן גם 100. אבל חייבים להשמיד אותם”.
ואת המסר הזה אנסה לשאת בשיחות עם מעגלי מקבלי ההחלטות, בפעולות אזרחיות וברשתות.
לא מספיקה עוד “תחושת ביטחון”, אלא ביטחון מלא. ולא דרך “הרתעה” של האויב משימוש ביכולתו נגדנו, אלא דרך אבדן היכולת של האויב לממש איום כלשהו נגדנו.
החלק שלי במאמץ הצבאי מסתיים, ואיתו מתחילה המלחמה שלי על הבית בזירה האזרחית.
עד שננצח.
Print Friendly, PDF & Email