מאת: עדיאל כהן
כאשר בן גוריון הציע לכבוש את רצועת עזה מידי מצרים בעקבות ריבוי פיגועי הטרור בישיבת הממשלה בסוף מרץ 1955, הוא טבע את המונח “או”ם שמום”. האו”ם הוא אכן גוף מוטה נגד המדינה היהודית, זו אינה דעה אישית אלא הנתונים מראים זאת. בשנים 2022-2015, כן לפני “חרבות ברזל”, עלו בעצרת הכללית של האו”ם 140 גינויים לישראל, בעוד שלשאר מדינות העולם גם יחד עלו 65 גינויים, כלומר ישראל קיבלה פי 2 גינויים מכל שאר העולם יחדיו.
הנתונים העגומים של האו”ם מלפני המלחמה מצטרפים לגל האנטישמיות שמציף את העולם מאז השבעה באוקטובר. האנטישמיות כיום היא הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה ולעיתים יש אמירות ופעולות שנדמה כאילו נלקחו משנת 1938.
מכל ההפגנות נגד ישראל, המחאות בקמפוסים בארה”ב צריכות להדאיג אותנו במיוחד. אותם סטודנטים אינם עוד אספסוף, הם אכן לא מבינים היטב את הסכסוך הישראלי ערבי ואת המורכבות של המזרח התיכון אך אותם סטודנטים אשר מגיעים מרחבי העולם על מנת ללמוד במוסדות היוקרתיים ביותר, הם הדור הבא של ההנהגה הבינלאומית הן המדינית והן החברתית. מנהיגים כמו אנתוני בלינקן, ברק אובמה ובנימין נתניהו, אנשי רוח כמו ג’אנט וולס, רות וייס, דריל דייוויס ועוד אנשים משפיעים כגון כריס וולאס, הנסיך חמזה בן חוסיין, אילון מאסק, ג’ף בזוס וקופי אנאן הם רק חלק מהבוגרים של האוניברסיטאות היוקרתיות.
תקופת הלימודים האקדמיים היא אולי התקופה החשובה ביותר בעיצוב האדם, במחשבותיו, הגיגיו ובהמשך דרכו. בעוד 20-15 שנה אנחנו נראה את ההשפעה של אותן הפגנות לא רק בדמות מקבלי ההחלטות וההנהגה הבינלאומית אלא בכל מוקד כוח אפשרי שעתיד להשפיע עלינו.
האמת הפשוטה קשה – מדינת ישראל מצורעת באוניברסיטאות. אי אפשר להסתובב היום עם מגן דוד בקמפוסים שלא נדבר בכלל על דגל ישראל. בארצות הברית של אמריקה, במקום שמטפח את הדור הבא, אי אפשר להיות יהודי קל וחומר ישראלי. לא צריך להיות נביא כדי להבין שזה הולך למקום רע, רע מאוד.
מדינת ישראל במשך שנים זנחה את תחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, הדוגמה הבולטת נמצאת בטקס הדלקת המשואות. במשואת חזית ההסברה, שלושת המשיאים, יוסף חדאד, אלה קינן ונת’ניאל (נייט) בוזוליץ שעושים עבודה מדהימה וחשובה בתחום ההסברה – אינם עובדי משרד החוץ, אלא אנשים פרטיים שנחלצו לטובת ההסברה הישראלית מתחילת המלחמה.
אם ישראל לא תשכיל להבין שיש כאן פצצה מתקתקת היא עלולה לאבד את עצמאותה. המדינה חייבת לשים את ההסברה בראש סדר העדיפויות שלה כפי שהיא עושה בביטחון ולהכין תוכנית עבודה עבור עשרים השנים הבאות. ישראל צריכה להשקיע כסף ומשאבים כדי לשנות את דעת הקהל העולמית, להפעיל בוטים ואווטארים ברחבי הרשת כדי להפיץ תכנים פרו ישראליים, לשלם עבור פרסום תכנים פרו ישראליים על בניינים מרכזיים ברחבי העולם, בעיתונים, ברשתות החברתיות. זו מלחמה לכל דבר ואין לנו לגיטימציה לוותר על הזירה החשובה הזו. אנחנו אומנם מנצחים היום בקרב אבל בדעת הקהל ממזמן הפסדנו, ודעת הקהל תכריע כמה זמן נוכל להמשיך להילחם על עצמאותנו.
עדיאל כהן היא יועץ פרלמנטרית וסטודנטית לתואר שני באוניברסיטת בר אילן. לשעבר רכזת תא אם תרצו באוניברסיטת בר-אילן
