לוחמה משפטית במימון זר: המאבק נגד מדיניות הביטחון של ישראל בזמן המלחמה

מאת: אלון שוורצר, ראש אגף המדיניות בתנועת אם תרצו
בבוקר השביעי באוקטובר 2023, מדינת ישראל התעוררה למציאות קשה של מלחמה קשה ונמשכת, אך בזמן שהעם הישראלי התאחד למלחמה, ארגונים במימון ממשלות זרות החלו בניהול לוחמה משפטית נגד מדינת ישראל. ארגונים אלה, ביניהם המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ועוד, הגישו עשרות עתירות לבג”ץ במטרה למנוע מישראל להגן על עצמה. במהלך 197 הימים הראשונים של המלחמה, הוגשו 31 עתירות ישירות הקשורות להתנהלות המדינה מול החמאס ועוד 3 עתירות נוספות, סה”כ 34 הליכים משפטיים.

מהי לוחמה משפטית? לוחמה משפטית היא שימוש בכלים משפטיים כמו תביעות ועתירות כדי להשפיע על החלטות מדיניות, צבאיות וכלכליות. אסטרטגיה זו מכוונת למנוע מהמדינה לבצע פעולות חיוניות לביטחונה או לשנות מדיניות קיימת. מייג’ור־ג’נרל צ’רלס דאנלפ, לשעבר סגן הפרקליט הצבאי הראשי של חיל האוויר האמריקאי, הסביר שלוחמה משפטית הפכה לכלי מרכזי במאבק נגד ישראל לאחר כישלונם של אויבי המדינה להשמיד אותה באמצעים מסורתיים.

השפעת העתירות על מדיניות ישראל: העתירות שהוגשו לאחר ה-7 באוקטובר 2023 משפיעות ישירות על חופש הפעולה של צה”ל ומאטות את תגובת המדינה לאירועי טרור. הן מספקות מעטפת משפטית ותעמולתית לארגוני טרור ומשפחות מחבלים, מתישות את כוחו של בג”ץ ומונעות ממנו לטפל בנושאים חיוניים אחרים לחברה הישראלית. הצפת בית המשפט בתביעות סרק גורמת לבזבוז רב של כספי ציבור ומשאבים משמעותיים.

דוגמאות לעתירות שהוגשו:

  • בג”ץ 7437/23: הוגשה על ידי המוקד להגנת הפרט ב-11/10/2023, העתירה שהוגשה מספר ימים לאחר פרוץ המלחמה ביקשה מידע על אדם שנעצר לאחר פרוץ המלחמה. העתירה נדחתה ונפסקו הוצאות משפט על סך 8,000 ₪.
  • בג”ץ 7637/23: הוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, גישה, רופאים לזכויות אדם ועדאלה, הוועד נגד עינויים ב-22/10/2023, העתירה ביקשה מידע על מיקום של פלסטינים תושבי עזה שהיו עם היתרי כניסה ונעצרו. העתירה נדחתה והעותרים חויבו בהוצאות של 3,000 ₪.
  • בג”ץ 7550/23: הוגשה על ידי המוקד להגנת הפרט ב-17/10/2023, ביקשה לבטל את הריסת בית המחבל שרצח את בת שבע נגרי ז”ל. העתירה נדחתה.
  • בג”ץ 8026/23: הוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ועיר עמים ב-7/11/2023, ביקשה לבטל את סגירת המחסומים בעוטף ירושלים לכניסת פלסטינים. העתירה נדחתה.

דוגמאות לביקורת של השופטים על העותרים: במקרים רבים, השופטים מתחו ביקורת על הארגונים העותרים. לדוגמה, בבג”ץ 7637/23, השופטים כתבו:

  • “מצאתי טעם לפגם בהתנהלותה הדיונית של עותרת 11 (המוקד להגנת הפרט) אשר פעם אחר פעם ובמקביל אחזה בעניינם הפרטני של עותרים שונים כקולב משפטי על-מנת לתלות עליו טענות ולבקש באמצעותו סעדים במישור הכללי. כל זאת – כאשר בעתירה שלפנינו ציינה את דבר העתירה הנוספת בשולי הדברים מבלי להרחיב בה ובבחינת מגלה טפח ומכסה טפחיים.”

בבג”ץ 7550/23, השופטים כתבו על המוקד להגנת הפרט:

  • “כאמור כעולה מהעתירה עצמה היא מתייחסת ל-62 עותרים שונים שנסיבותיהם העובדתיות שונות זו מזו. משכך גם התשתית הנורמטיבית הנדרשת לצורך הכרעה בטענותיהם היא שונה. כך חלק מהעותרים בשמם הוגשה העתירה הם תושבי רצועת עזה שלפי הנטען נעצרו ברצועת עזה. מבין אלה – חלק מהם כך נטען נעצרו בהיותם לוחמים. חלקם האחר של העותרים נעצרו בשטחי ישראל; ואחרים – בשטחי יהודה ושומרון. כן צוין בעתירה כי חלק מהעותרים הם קטינים. חרף האמור בעתירה אין כל פירוט ביחס לנסיבות הפרטיקולריות של המעצר של כל אחד ואחד מהעותרים.”

מימון מישויות מדיניות זרות: כל 8 הארגונים המדוברים ממומנים על ידי ישויות מדיניות זרות. להלן פירוט המימון שקיבלו הארגונים בין השנים 2019-2023:

  • גישה: כ-21.6 מיליון ש”ח
  • האגודה לזכויות האזרח: כ-10.6 מיליון ש”ח
  • הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל: כ-7.1 מיליון ש”ח
  • המוקד להגנת הפרט: כ-22 מיליון ש”ח
  • הקרן למגני זכויות אדם: כ-5 מיליון ש”ח
  • עדאלה: כ-9.7 מיליון ש”ח
  • עיר עמים: כ-14.2 מיליון ש”ח
  • רופאים לזכויות אדם ישראל: כ-17.9 מיליון ש”ח

מימון הקרן החדשה לישראל: כל 8 הארגונים שהגישו עתירות קיבלו מימון מהקרן החדשה לישראל, שהשקיעה 26,387,469 דולר (כ-100 מיליון ש”ח) בשנים 2008-2022:

  • המוקד להגנת הפרט: 743,366 דולר
  • האגודה לזכויות האזרח: 3,875,886 דולר
  • עדאלה: 885,152 דולר
  • רופאים לזכויות אדם: 1,802,993 דולר
  • הוועד הציבורי נגד עינויים: 364,130 דולר
  • גישה: 500,373 דולר
  • עיר עמים: 1,028,321 דולר
  • הקרן למגני זכויות אדם: 862,013 דולר

מסקנות והמלצות: על ממשלת ישראל להבין שמתקיימת מלחמה משפטית המתנהלת יום יום בבג”ץ ובבתי המשפט השונים בישראל, ויש להתייחס אליה כמלחמה לכל דבר ועניין. יש לנקוט צעדים לצמצום האינטרס של הארגונים במימון זר לעתור על מנת לפגוע בזכותה של ישראל להגן על עצמה. כמו כן, יש להעלות את האגרות לעתירות המוגשות על ידי ארגונים ממומנים על ידי ישויות מדיניות זרות כדי להוות חסם להגשת עתירות סרק.

בסופו של דבר, יש להכיר בכך שהמאבק המשפטי הוא חלק מהמאבק הכולל נגד ישראל, ויש להיערך אליו בהתאם.

 

Print Friendly, PDF & Email