מאת: שי רוזנגרטן, סגן יו”ר תנועת אם תרצו, רס”ן במילואים בחיל הים.
רקע היסטורי
ל”ג בעומר, הנחגג ביום ה-33 לספירת העומר, הוא אחד מהחגים העממיים החשובים ביהדות. מעבר למשמעות הדתית שלו, החג נושא בחובו משמעויות לאומיות וציוניות חשובות המתחברות לרקע ההיסטורי שלו ולחשיבותו בהיסטוריה המודרנית של העם היהודי.
ראשית, ל”ג בעומר מסמן את סיומה של מגפה שפקדה את תלמידי רבי עקיבא במהלך תקופת ספירת העומר. על פי המסורת, ביום זה נפסקה המגפה שהרגה 24,000 תלמידים – מפני “שלא נהגו כבוד זה בזה”. מסר שמהדהד לאורך הדורות, במיוחד בימים אלו.
היום נחשב גם כיום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, מגדולי התנאים ומחבר ספר הזוהר, הטקסט המרכזי של תורת הקבלה. עובדה זו הפכה את ל”ג בעומר לחג שבמרכזו מנהג העלייה לרגל להר מירון, וקיום תפילות ‘הילולה’ לזכרו. על פי המסורת, רבי שמעון בר יוחאי התחבא במערה מפני הרומאים במשך 13 שנה ולמד תורה עם בנו, אירוע שמסמל את רוח ההתמדה והמסירות ללימוד התורה, למרות הקשיים הביטחוניים והלאומיים.
חשיבות לתנועה הציונית וההתחדשות הלאומית
עם הקמת התנועה הציונית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, חג ל”ג בעומר קיבל משמעות חדשה ומרכזית בהיסטוריה היהודית המודרנית. המצביא בר כוכבא, אשר שמו נקשר לחג ל”ג בעומר, על אף שאין לכך מקור היסטורי או הלכתי מוצק – נתפס כמנהיג חזק ואמיץ שהוביל את המרד נגד הכובש הרומי מתוך שאיפה לחירות ולחיים עצמיים בארץ ישראל. עבור אבות הציונות, דמותו של בר כוכבא, הנלחם ברומאים, הפכה לסמל של גבורה לאומית ושאיפה לעצמאות. סמל חשוב ביותר בתקופה של מאבק להקמת מדינת ישראל וגם בימינו.
בקרב החלוצים והמתיישבים הראשונים בארץ ישראל, חג ל”ג בעומר היה גם סמל להתחדשות ולתחייה לאומית. הוא הפך להזדמנות לציין את החיבור ההיסטורי והגיאוגרפי לארץ ישראל, לחזק את הזהות הלאומית היהודית ולבטא את הערכים של אומץ, עמידה איתנה ואחדות.
החג זכה לפופולריות רבה גם בקרב תנועות הנוער הציוניות, שראו בו הזדמנות לחנך לערכים של אחווה, עזרה הדדית ואהבת הארץ. במהלך ל”ג בעומר נערכו מחנות, מדורות ופעילויות חינוכיות שמטרתן הייתה להשריש את הערכים הציוניים בקרב הדור הצעיר. מדורות ל”ג בעומר, שהפכו לסמל החג, משקפות את האור והחום של ההתחדשות הלאומית ואת הרצון להדליק מחדש את לפיד החירות והעצמאות היהודית בארץ ישראל.
מאז קום מדינת ישראל, ל”ג בעומר נחגג בהרחבה גם בחגיגות ממלכתיות המבטאות את הקשר בין העבר להווה, בין המסורת היהודית לבין השאיפות הלאומיות של העם היהודי. אירועים כמו טקס ההילולה בהר מירון ליד קבר רבי שמעון בר יוחאי והמדורות בכל רחבי הארץ הם ביטוי לכך.
בנוסף, החג מהווה הזדמנות לקיים פעילות קהילתית ולחזק את הקשרים בין הקהילות היהודיות בארץ ובתפוצות. הוא משקף את החזון הציוני של קיבוץ גלויות ובניין הארץ, ומחזק את התחושה של השתייכות לאומית וגאווה יהודית.
לסיכום – ל”ג בעומר בימי המשבר של ‘חרבות ברזל’
גם אם המקור לציון החג ל”ג בעומר נטוע בסיפורים ונרטיבים שונים שאינם עומדים בקנה אחד עם המציאות ההיסטורית, מדובר בחג חשוב שמנחיל ערכים של גאווה לאומית ומאבק על המולדת. בתקופות של מאבק לאומי ולחימה על קיום המדינה והעם, כמו במלחמת העצמאות ובמלחמה הנוכחית – הערכים המגולמים בחג זה, של מסירות, גבורה, והתחדשות לאומית, ממשיכים להיות רלוונטיים ומשמעותיים. ל”ג בעומר מחזק את תחושת השייכות והאחדות הלאומית, ומחבר את הדורות השונים לערכים משותפים של אומץ ועשייה למען העם והארץ.
על מנת שגם הדורות הבאים יזכו לקבל ולהטמיע בתוכם את הערכים הללו, ולהסתייע בהם במשברים ומאבקים לאומיים, עלינו להמשיך ולציין את החג במשמעותו הציונית והלאומית, לא פחות מציון משמעותו הדתית. בימים אלו, נוכל לצורך העניין לחלק שי ללוחמי צה”ל, לתלות דגלי ישראל ולהעלות על נס את גבורת הלוחמים בעזה ובגבול הצפון. יוזמות שכאלו ייצקו תוכן חדש-ישן, לחג שכל כולו לאומיות והאדרת הגבורה, ויתנו לנו את המטען הדרוש כדי לעבור את התקופה הנוכחית בראש מורם.
חג גבורה שמח.
