חיל האוויר: מיליציה צבאית הומוגנית או זרוע צבאית הפועלת בשם רוב העם?
מאת: מתן אשר, דובר אם תרצו
לאחר התקיפה המוצלחת בתימן, צייצו אנשי ארגון ”אחים לנשק” בחשבון הטוויטר הרשמי: ”זוכרים שאמרו לנו שישראל יכולה להסתדר בלי כמה טיסות אבל לא בלי ממשלה? אז היום הסתבר שוב שישראל מתקיימת ללא ממשלה מתפקדת, אך תלויה לחלוטין בטייסות ובטייסים שלה”.
כזכור, בתקופה שלפני המלחמה הובילו אנשי ”אחים לנשק” גל של 10,000 איש לפחות מבין אנשי המילואים, שהודיעו על ”אי התייצבות” במסיבת עיתונאים ובשלל אירועים ומכתבים.
נשאלת השאלה: מהו באמת הכוח המוסרי בשמו פועל חיל האוויר? האם מדובר בחיל עצמאי לחלוטין עם ערכים מוסריים נעליים יותר משאר החברה הישראלית? האם רק אנשים בעלי דעות מסוימות יכולים להתקבל לחיל האוויר בגלל שרק הם מתאימים?
ניסח זאת לשעבר סא”ל (במיל’) עומר דנק, לשעבר נווט קרב, בראיון לערוץ 14: “מהפריפריה לא יותר קשה להגיע לקורס טייס, זה משהו ב-DNA. יש תכונות שעוברות בגנים וכנראה שיש איזושהי התאמה ויכולת”
האם זו האמת?
התשובה היא, בוודאי שלא.
ראשית, ביוני 23 פרסם העיתונאי יוסי יהושע בידיעות אחרונות כי על פי הנתונים: 1 מכל 6 בוגרי קורסי הטיס – בנים או אחים של טייסים. בכמה מהקורסים האחרונים מדובר אפילו על 25%. ניסח זאת יפה (או שלא), ראש להק כוח אדם בחיל האוויר, תת-אלוף יובל הראל: ”יש כישורים שכן עוברים בתורשה, כמו הרבה מקצועות שעוברים במשפחה”.
מי שלא חלק מהמשפחה, אין לו סיכוי להתקבל, או שיש לו סיכוי קלוש. וכך לא נוצר מודל של טייס במשפחה, ואין ”כישורים” שיכולים לעבור בתורשה.
בניגוד לאותם טייסים חצופים שהרהיבו עוז ואיימו שאם תהיה רפורמה ‘הם לא יתקפו באיראן’, החייל הממוצע מבין שהוא פועל בשם רצון העם. אבל ההשקעה בחיל האוויר גדולה הרבה יותר.
האזרח משקיע את כספי המסים שלו בהכשרת הטייס, הכשרה המאפשרת לטייס לקבל לאחר מכן תפקידים בכירים בעלי משכורת ענפה באזרחות. בנוסף האזרח הפשוט מממן מטוסים בתקציבי עתק, כל זאת כדי להשיג ביטחון עבורו.
האזרח הפשוט לא מממן את חיל האויר כדי שאנשיו יביעו את דעתם על הרפורמה, על חוק הסבירות או על מהלכים אחרים.
בעבר, ידע מפקד חיל האויר דן חלוץ להדיח טייסים שהוציאו מכתבי סרבנות. בשנה וחצי האחרונות, מפקד חיל האויר תומר בר נכשל בכך לחלוטין.
הדרך לשנות זאת היא באמצעות גיוון דרמטי בחיל האוויר. הוצאת תפיסת ‘חיל האויר כמשפחה’ מהשורש.
כאשר ”הטייסים” יוצאים לפעולה בתימן, הם עושים זאת בזכות האזרח שמימן את ההכשרה שלהם ואת המטוסים שלהם.
הם עושים זאת לאחר שההנהגה שנבחרה בידי אותו אזרח, קיבלה את ההחלטה, אפשרה להם להתאמן, ובחרה עבורם את הכלים הטובים ביותר.
חיל האויר הוא לא מיליציה של מתנגדי הרפורמה.
מפקד חיל האויר הנוכחי נכשל לחלוטין בטיפול בתופעת ‘אי ההתייצבות’. כל ממשלה עתידית תהיה חייבת לשים לנגד עיניה את חשיבות הגיוון בצבא בכלל ובחיל האוויר בפרט.
מורשת, כישורים שעוברים בתורשה, את כל אלו אפשר ליצור. כל מה שצריך הוא לתת הזדמנות לקהלים נוספים.
את המשפחה הסגורה, אין ברירה אלא לפרק, לאחר שטובי הטייסים בחרו לפגוע בערכים המקודשים ביותר לחברה הישראלית.