הרלוונטיות של מורשת זאב ז’בוטינסקי בישראל העכשווית
מאת: גבריאל קושנר, רכז באגף קשרי ציבור בתנועת אם תרצו
ב-3 באוגוסט האחרון, ישראל ציינה עוד שנה לפטירתו של זאב ז’בוטינסקי, אחד המנהיגים המשפיעים והחזוניים ביותר בתולדות הציונות. על אף שהאידיאולוגיה של ז’בוטינסקי התמקדה בעיקר בצורך בביטחון צבאי ובזהות לאומית חזקה, היום, לאחר ה-7 באוקטובר, אנו רואים כיצד ערכים אחרים צוברים חשיבות במציאות הישראלית. אירועים אלה הדגישו את הכוח המיוחד של עם ישראל לא רק בביטחון, אלא בעיקר באחדות ובערבות הדדית.
חומת הברזל: עמוד התווך של ההגנה הלאומית
ז’בוטינסקי ידוע בזכות הדוקטרינה של “חומת הברזל”, שגרסה כי רק באמצעות הגנה בלתי ניתנת להתרה יכולה ישראל להבטיח את ביטחונה וריבונותה. אין ספק שהאסטרטגיה הצבאית של ישראל, המבוססת על עוצמתו של צה”ל ומערכות הגנה מתקדמות כמו כיפת ברזל, נולדה מתוך תפיסתו זו.
עם זאת, לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, ברור כי חוסנה של ישראל טמון לא רק בכוח הצבאי שלה, אלא במידה רבה גם ברוח האחווה והסולידריות שגילו אזרחיה. בעתות משבר, כמו מתקפות הטרור האחרונות, אנו רואים שוב ושוב כיצד העם הישראלי מתלכד, מסייע זה לזה ונוטל חלק פעיל במאמץ המשותף להגן על הבית.
גאווה לאומית וחוסן: הבסיס ללכידות חברתית
במשך שנים, הדגיש ז’בוטינסקי את חשיבותה של זהות לאומית חזקה כאמצעי להבטחת הישרדותו של העם היהודי. אך דווקא היום, כאשר ישראל מתמודדת עם מציאות חדשה ומורכבת יותר, אנו מגלים שהכוח האמיתי טמון בחוסן הקהילתי ובתחושת האחווה שצמחה בקרב האזרחים.
לאחר ה-7 באוקטובר, ישראל חוותה גל חסר תקדים של סולידריות חברתית. שכנים עזרו לשכנים, קהילות התארגנו במהירות לתמיכה הדדית, והכאב המשותף הפך למקור של כוח וחוסן. במובנים רבים, תחושת האחדות הזו היא שמבטיחה את עתידה של ישראל הרבה יותר מהיבטים צבאיים או פוליטיים. החוסן שהפגין העם הישראלי אינו רק עדות לגאווה הלאומית אלא לבסיס עמוק יותר של אחווה וסולידריות שמבדיל את ישראל מאומות אחרות.
אחדות וערבות הדדית בעידן המודרני
בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים חדשים, מורשתו של ז’בוטינסקי, שהתמקדה בצורך בהגנה חזקה ובזהות לאומית ברורה, נותרה רלוונטית מתמיד. שני העקרונות הללו, עליהם דיבר ז’בוטינסקי, ממשיכים להיות קריטיים בעיצוב עתידה של ישראל. עם זאת, האירועים האחרונים הראו כי הכוח האמיתי של ישראל טמון גם ביכולתה להתלכד ולתמוך זה בזה ברגעים הקשים ביותר. ה-7 באוקטובר הפך לסמל לאחדות חדשה, לערבות הדדית ולעוצמה שנובעת לא רק מהצבא, אלא מהלב והנשמה של העם.
בעולם שבו האיומים ממשיכים להתרבות, טוב תעשה ישראל אם תזכור שהכוח האמיתי שלה טמון לא רק בעוצמה הצבאית, אלא בסולידריות ובאחדות הפנימית. יום השנה הזה למותו של ז’בוטינסקי הוא הזדמנות להדגיש את חשיבותה של האחדות, הערבות ההדדית והנחישות לעמוד יחד מול כל אתגר. אנחנו, בתנועת “אם תרצו”, פועלים במלוא המרץ כדי לחזק את האחדות הזו, מסייעים בכל דרך אפשרית ונלחמים בכל מה שמבקש לפלג אותנו תחת השפעות של גורמים חיצוניים. אנו מאמינים שערכים אלו הם שיבטיחו לישראל עתיד בטוח וחזק יותר.
