העולם התבלבל ולא מזהה את הרע – דווקא בגלל זה בהוליווד מחזירים את העבר
מאת: מאיר ליוש
שר הטבעות הוא אחד האפוסים הגדולים ביותר שהיו, הוא לא סתם חוזר על עצמו עכשיו אחרי 20 שנה אחרי ויש לזה סיבה לא קטנה וגם קשר למה שקורה עכשיו בעולם.
בעיניי, שר הטבעות הוא הטרילוגיה האחרונה שמציבה את הרע, כמו שהוא. רע אמיתי, רע שבא לעשות רע, רע שבה להשמיד, להרוג ולאבד. רע שמכלה כל טוב, חושך שמכבה כל אור, שמאפיל כל נוגה. מסאורון (המשכו של מורגות’ לשולטים בסיפור) עד סרומן שהושחת לחלוטין על ידי האפילה, ופרודו שהשליך את הטבעת וגמר את האפלה במקום היותה.
רגע אחד מתנגן אצלי ברכב המון בפלייליסט וזה מנגינת הרוהירים. הרגע שבו תיאודן (הכוכב והגיבור האמיתי של הסרט) שיצא מהאפלה הגמורה שבו סרומן הכניס אותו והצליח לחזור אל האור והטוב – עומד מול צבאות סאורון הצובאים על גונדור, ומשלהב את הפרשים שלו לקראת הקרב שיהיה האחרון בחייו. מנגינה אפית, מרהיבה שמכניסה את נפש השומע למוד “גבורה והתעלות”.
הוליווד מאז הלכה והסתבכה בתוך סרטי גבורה משולבים בסרטי מסכנות וראיית הרע לא כרע גמור, הצצה אל “נבכי” נפש של הרע ולנסות להבין את מקורו, ובסך הכל אין רע רע, יש רע שרע לו ולכן הוא רע. וזו הסתבכות אמיתית בהבנת הרע על מקומו. בלהבין שאין סלחנות לרע, יש לגדוע את הרע, לחזור בתשובה שלמה, להעלים מקרבנו, להתנקות כתיאודן, לזרוק את הטבעת הלאה ולא להסתכל אחור.
גם אצלנו התבלבלו עם השנים. העולם התבלבל. העולם שרואה את חמאס כטוב, או לפחות כרע שמדוכא לו, ואם לא היה מדוכא לא היה רע.
לא.
הרע הוא רע כי הוא רע.
ואנחנו צריכים להכיר בזה באופן מוחלט.
