הדגל שלנו משקיף על חורבות עזה – ומאחורינו תנופה של בניה וצמיחה
מאת: דב טרכטמן, ראש אגף דיגיטל בתנועת אם תרצו
דגל ישראל מתנוסס בתצפית בעיר שדרות המשקיפה על חורבות עזה.
שנה לועזית חלפה מהשבעה באוקטובר. זוכרים את ההלם של הימים הראשונים? זוכרים את הייאוש הציבורי שנמשך במשך כמה חודשים?
נכון, לא הכל מאחורינו. 101 חטופים עדיין בשבי החמאס. מאות אלפי מילואימניקים ועשרות אלפי סדירים פרוסים ברחבי הארץ.
רבבות של משפחות שחיות בחרדה מתמדת לגורל אהוביהם מצד אחד, ועם שגרה קשה נפשית, לוגיסטית וכלכלית.
עשרות אלפי פליטים-עקורים בארצם, רובם מהצפון עדיין לא רואים את האופק של החזרה לביתם.
אבל בסוף השבוע הגעתי לתצפית ושאבתי עידוד. שאבתי תקווה. לצערי באמצעי הצילום לא משתקף מה שרואים.
רואים את העשן המיתמר מחורבות בסיסי הטרור. רואים ישות עוינת שנמצאת בקריסה מתמשכת.
ולנו יש דגל שמונף פה. ועוד מאות דגלים שמונפים שם.
ומאחורי התצפית תנופה של בנייה והתחדשות.
כן, כן! קשה להאמין אבל גם בזמן המלחמה, כן בזמן שרקטות המשיכו לנחות בעיר ובסביבה ובכמויות בניית העיר נמשכה. אמנם לא בקצב מהיר, אבל המשיכה. ועכשיו עוד יותר!
וואו, לא להאמין כמה איבדנו לפני שנה. לא להאמין איזה חושך עברנו.
אבל אנחנו מתחילים לצאת ממנו. רואים את זה בעיניים.
בע”ה שכל החטופים יחזרו במהרה, שהפליטים והעקורים יוכלו לשוב לביתם בנחת, ושכל החיילים ואנשי כוחות הביטחון ישובו לשלום.
בינתיים תנו כבוד לדגל