68 שנים למבצע קדש
השבוע לפני 68 שנים החל מבצע “קדש” (מלחמת סיני) ביוזמתן של בריטניה וצרפת לאור תוקפנותו של שליט מצרים דאז גמאל עבד אל נאצר שהכריז על הלאמת חברת תעלת סואץ שהייתה עד אז בבעלות בריטניה וצרפת.
ישראל, שהייתה תלויה באותה תקופה בסיוע צרפת ובקשרים הטובים עם שתי המעצמות, הסכימה להצטרף ליוזמה בעיקר בשל רצונה להגיב על תקיפות חוזרות ונשנות של חוליות “פדאיון” (כינוי משותף לקבוצות טרור שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות פיגועי טרור) שהגיעו מרצועת עזה וכן על המהלך המצרי של סגירת מיצרי טיראן לשיט ישראלי, אשר גרם לשיתוקו של נמל אילת.
מקור הכינוי “מבצע קדש” ביישוב הקדום קדש ברנע, שהיה עיר מקראית בגבולה הדרומי של ארץ ישראל (על גבול סיני), ממנה שלח משה, על פי המסופר בספר במדבר, את 12 המרגלים לתור את ארץ כנען.
מבצע “קדש” נפתח ב-29 באוקטובר 1956 בהצנחת גדוד 890 בסיני, כדי לחסום את הפתח המזרחי של מעבר-המיתלה ההררי. במקביל צלחה חטיבת צנחנים ממונעת מס’ 202 את גבול מצרים, כבשה את קונתילה, והחלה להתקדם מערבה כדי לחבור עם גדוד 890. זאת בחיפוי חיל-האוויר. מהלך זה הוצג כפעולת-תגמול נגד בסיס הפדאיון הערבי בעיירה נחל. על-פי המוסכם מראש, היה ברור כי למחרת יגישו הבריטים והצרפתים אולטימטום למצרים ולישראל להתרחק משני עברי תעלת סואץ. היה ברור שהאולטימטום יידחה על הסף על-ידי גמאל עבד-אל-נאצר. כך יינתן לבריטים ולצרפתים הכשר לכבוש את תעלת סואץ, בעוד צה”ל פותח במתקפה כוללת ב-31 באוקטובר. בליל 30-29 באוקטובר השלים צה”ל את תרגיל פעולת התגמול ע”י כיבוש שני פתחי-כניסה נוספים לחצי-האי סיני: העיירה קוסימה (מדרום לניצנה) ונקודת הגבול של ראס א-נקב המצרית (ממערב לאילת).
ארצות הברית לחצה על בריטניה לסגת ממצרים, וברית המועצות, שחששה לאבד את השפעתה באזור, איימה במלחמה אם כוחות הצבא לא ייסוגו.
ביוזמתן של ארצות הברית וברית המועצות, התקבלה החלטה של מועצת הביטחון של האו”ם, הקוראת לעצור את המבצע ולהסיג את כל הכוחות. כתגובה להחלטה, נעצרו הכוחות של בריטניה וצרפת בעיר קנטרה. בכך הסתיים למעשה המבצע.
ברור כי בריטניה וצרפת יצאו מובסות מ”מלחמת סיני” (כך נוהג העולם לכנות מלחמה זו). אפילו ראשי ממשלותיהן הוחלפו בעקבות המלחמה. ואילו ישראל זכתה בשלושה הישגים ממשיים:
-בהחלטת האו”ם ובערבות ארה”ב הוענקה לישראל זכות שיט חופשי במיצרי טיראן.
-מלבד סוריה, הושג שקט בכל יתר הגבולות.
-מדינות מהעולם השלישי שהתרשמו מהביצועים הצבאיים הישראליים החלו לשחר אחר ייעוץ צבאי מישראל, שהתרחב לענייני משטרה ומודיעין, ולשימוש בצבא לקידום החקלאות.
