תחילת הסוף של אונרא
מאת: בניהו בן שבת, ראש אגף המשימות בתנועת אם תרצו
השבוע (שני) עברו בשעה טובה בכנסת בקריאה שניה ושלישית שני חוקים שמובילים לסגירת אונרא בישראל.
חוקים אלו קובעים כי המתחם בירושלים שבו אונרא נמצאת ואף פלשה לחלקו יפונה. על מתחם זה כבר פורסם מכרז בניה ל1440 יחידות דיור.
החוק השני קובע את הפסקת ההתקשרות של מדינת ישראל עם הארגון. ביטול ההסכם בין ישראל לאו”ם המאפשר לאונרא לפעול בשטחה, ולהנות מהטבות שונות כמו הטבות מס ואף חסינות.
תנועת אם תרצו שהיתה מובילת המאבק בנושא בתחום האזרחי ואף הפרלמנטרי סימנה את האירוע כהצלחה מסחררת ממספר סיבות: תחילת מגמה חיובית של השתחררות מתכתיבים בין לאומיים, ועמידה על שלנו ללא התחשבות בלחצים האדירים שהופעלו על הכנסת והממשלה למניעת חקיקת חוק זה. לחצים אלו הופנו מארצות הברית וממדינות אירופה ואף כללו איומים בסנקציות.
הצגת תמימות דעים בין מפלגות הקואליציה לאופוזציה בנושא זה. 93 ח”כים הצביעו על חוק גירוש אונרא מירושלים ועל חוק הפסקת ההתקשרות עם אונרא הצביעו 87 חכים. אחדות זו שולחת לעולם מסר ברור: מדינת ישראל לא מוכנה לקבל אויב כחבר. מה שהיה לא יהיה, לא תוכלו לחנך ולהסית לטרור ולקבל חסינות באותה נשימה.
חוקים אלו הן אבן דרך מרכזית בדרך לעצמאות ישראלית מתכתיבים בין לאומיים אך נשארה עוד דרך לעשות, מדינות העולם ובמיוחד האו”ם והאיחוד האירופי בוחשים בענייניה של מדינת ישראל כבר עשורים תוך מה שנראה כחוסר יכולת של ישראל להתגונן מפניהם.
אחת הפעולות שנשארו למדינת ישראל לעשות תוך שימוש לדוגמא למדינות שונות בעולם היא האמירה החד משמעית לאו”ם “אתם לא חסינים בפני הכל”. האו”ם וארגוניו נהנים מחסינות כמעט מוחלטת, מה שהקנה להם את החוצפה לפלוש לשטחים בצורה לא חוקית ואף לא לשלם את המיסים המעטים שהם כן מחוייבים לשלם ואף יותר מזה, להסית וללמד שנאה וטרור בבתי הספר שלהם ללא אפשרות אכיפה מטעם המדינה (סעיף 100 פסקה א’,ב’ באמנת האו”ם).
על אף שחסינות האו”ם אינה חלה על עבירות טרור, האו”ם לא חושב כך ואפשר לראות זאת במכתב ששלח למשרד המשפטים האמריקאי במסגרת תביעה של משפחות ישראלים כנגד אונרא. במכתב זה טוען האו”ם שלעובדי אונרא עומדת זכות החסינות מטעם היותם עובדי או”ם. לא ארחיב כאן על כמה שטענה זו היא עיוות ציני ומרושע של העובדות והמציאות, אך בשורה התחתונה, החסינות- פריווילגיה מרחיקת לכת זו, צריכה לעבור מן העולם ולהצטמצם לפרופורציות הגיוניות ונורמאליות.
בפני מדינת ישראל ניצבים עוד אתגרים בהמשך הדרך בנוגע לעצמאותה המדינית בזירה הבין לאומית אך הצד החיובי של הסיפור היא שנראה שהפעם, אנחנו בהתחלה של הסוף.
