חנוכה, חג המולד והקשר של עם ישראל ליהודה ושומרון
מאת: עמית ברק
“ויעבור בערי יהודה ויאבד רשעים ממנה וישב חרון מישראל”. (ספר מקבים ג’, פרק ב’)
חג החנוכה מסמל כנראה יותר משאר החגים את הקשר הבל יינתק בין עם ישראל לבין יהודה ושומרון. שמונת קרבות המכבים שבסופם לאחר תהליך נוסדה המדינה החשמונאית, מדינה יהודית עצמאית, התרחשו בהרי יהודה ובדרום השומרון.
יהודה המכבי מסיר את העול היווני מערים רבות ביהודה. הרי יהודה שימשו כמקלט למורדים, סיפקו כיסוי ומנעו מהאויב להגיע אליהם בקלות. מההרים יצאו יהודה המכבי ואנשיו לתקוף את אויביהם, להציל יהודים ולשחרר ערים. השליטה בהרי יהודה הייתה סימן לעצמאות ולניצחון על השלטון היווני.
כאז כן היום, הרי יהודה הם עדות חיה למאבק העיקש של העם היהודי על עצמאותו.
חג החנוכה, חג אורות ונסים, מהווה נקודת ציון משמעותית בהיסטוריה היהודית. מעבר לחגיגות ולמנהגים המסורתיים, חנוכה טומן בחובו מסרים עמוקים אודות זהות יהודית, חופש פולחן והקשר ההדוק בין העם היהודי לארץ-ישראל, ובפרט ליהודה ושומרון ולירושלים.
סיפור חנוכה הוא סיפור של מאבק על הזהות היהודית. המכבים, חבורת לוחמים יהודים, התנגדו לניסיון היוונים לכפות על העם היהודי תרבות זרה ולהעלימו את דתו. המרד החשמונאי היה ביטוי להתנגדות עיקשת לשלטון זר ולניסיון למחוק את הזהות היהודית.
הניצחון החשמונאי היה יותר מאשר ניצחון צבאי. הוא סימל את הניצחון של הרוח היהודית, של הנכונות להיאבק על הזכות לשמור על מסורת, על תרבות ועל אמונה. חנוכה מזכיר לנו וביתר שאת גם בזמן הזה כי הזהות היהודית אינה ניתנת למחיקה, וכי העם היהודי מסוגל לשרוד ולהתחדש גם בתנאים הקשים ביותר.
ליהודה ושומרון ולירושלים יש חשיבות היסטורית ותרבותית עצומה לעם היהודי. באזורים אלו התרחשו האירועים המרכזיים המתוארים בתנ”ך, וזהו המקום בו קם ונפל בית המקדש. לחנוכה, כחלק מההיסטוריה של העם היהודי בארץ-ישראל משמעות מיוחדת לקשר הבלתי ניתן לניתוק בין העם היהודי ליהודה ושומרון.
אחד הנושאים המרכזיים בחג החנוכה הוא חופש הפולחן. היוונים ניסו לכפות על היהודים פולחן זר, להטיל איסור על קיום מצוות הדת היהודית ולהשחית את המקדש. המרד החשמונאי היה מאבק על הזכות הבסיסית של כל אדם לחיות על פי אמונתו.
חופש הפולחן הוא ערך יסודי בחברה דמוקרטית. הוא מאפשר לכל אדם לבחור באיזו דת להאמין, ולחיות על פי אמונתו ללא הפרעה. חנוכה מזכיר לנו את החשיבות של ערך זה, ואת המחיר שעלול להיות לשלילת חופש הפולחן.
“בעת שנולד ישוע בבית לחם יהודה, בימי הורדוס המלך, באו לירושלים חכמים מן המזרח”. (הבשורה על פי מתי, ב:1)
השנה במקביל לחג החנוכה העולם הנוצרי חוגג את חג המולד, בישראל העדה הנוצרית הקטנה ממשיכה לגדול ולהנות מחופש פולחן. אך חופש הפולחן אינו הקשר היחיד פה, מיליארדי נוצרים מציינים בימים אלו את הולדתו של ילד יהודי אחד בשם יהושע (בתרגום מאוחר ליוונית תורגם השם כישוע), בבית לחם היהודית שבהרי יהודה, בשטח בו ישב שבט יהודה.
ישוע נולד, חי ונפטר כיהודי והולדתו בבית ללחם שבהרי יהודה מסמלת גם היא את השורשים והשייכות של העם היהודי להרי יהודה ולארץ-ישראל כולה.
הורדוס שבימיו נולד ישוע הילד היהודי מבית לחם שביהודה היה גם זה שהביא לקיצה של השושלת החשמונאית שאת ימי ראשיתה מציינים אנו בחנוכה, באירועים שהתרחשו בעיקר בסביבות ההרודיון שמדרום לירושלים וממזרח לבית לחם, בהרי יהודה.
חנוכה הוא חג האור, האור של האמת. כיום כשההיסטוריה משוכתבת, כששקר הופך לאמת, והחושך מאיים לכבות את האמת, חובה עלינו להמשיך להדליק את הנרות, לשאת את לפיד הזהות, ולהזכיר את השורשים ההיסטוריים של עם ישראל בירושלים וביהודה ושומרון.