פרשת בא: אלהי ישראל מוחץ את רע
מאת: אלמוג קשתי
בפרשתנו אנו מגיעים למכות הקשות ביותר בעשרת המכות – ארבה, חשך ומכת בכורות – המכות שמכריעות את מצרים סופית. שתי המכות האחרונות הן הדרמטיות ביותר והן אלו שישברו את מצרים סופית.
כדאי להכיר מיהו “רע” – אל השמש המצרי. במצרים ראש מערך האלים הוא רע, כיאה לארץ שבעקרה היא מדבר גדול ונהר בתוכו. המצרים האמינו כי בכל בוקר רע נולד מחדש בצורת חיפושית או תינוק והם קראו לו ח’פרי, במשך היום הוא בחור צעיר וחזק עם ראש של בז ובשקיעה הוא הופך לאיש מבוגר עם ראש של אַיִל והם קראו לו ח’נום. בלילה ח’נום היה יורד לעולם המתים והיה צריך לעבור מסע ארוך שבאמצעו הוא צריך להכריע את “אפופיס” – הנחש שמלפני הבריאה, הרוצה בכאוס ולהכחיד את החיים ואת הבריאה בכלל. באמצע הלילה היה ח’נום מכריעו וממשיך במסע עד שהיה נולד מחדש בבוקר.
לפי פשט המקרא מכת חשך ארכה שלושה ימים. מכה זו הטילה אימה על כל מצרים, כי בעבורם זה אומר, שרע נכשל במשימה הכי חשובה שלו – והוא לא מצליח להכריע את הנחש הקדמון.
ומיד לאחר מכן בני ישראל מחזיקים בשׂיות מספר ימים – ואז בלילה גורלי לקראת אמצע החודש, הם שוחטים את השיות, שהם כמעין בניו של רע המבוגר בעל ראש האיל. ובכך מסמנים כי רע לא יכול להגן על ילדיו (ובמאמר מוסגר – אחד מתאריו המלכותיים של פרעה הוא רע-מסס – בנו של רע). ובאמצע הלילה, בשעה בה רע אמור להכריע את הנחש יוצא ה’ ונוגף את כלל בכורי מצרים כולל בכור פרעה. ועולה צעקה עצומה במצרים כי אין בית אשר אין בו מת!
בכך מכניע אלהי ישראל את כלל מערך האלים המצריים, ובעצם משבר את אמונתם והם כנועים ושבורים ודוחפים את עם ישראל החוצה. ומכאן אני נושא תקווה ואיחול שגם אנו בניו של הקב”ה נדע להכניע את אמונתם של אויבנו המבקשים את רעתנו עד כדי כך שהם יעינקו לנו את כל אשר אנו רוצים ומייחלים.
