הערבות ההדדית שראינו במלחמה לא צריכה להיעצר
מאת: מאיר ליוש
במהלך הפסקות האש וחזרתם של החטופים מתחילים להישכח הסיפורים של מי ששירתו בלחימה.
דווקא עכשיו, העצמאים ששירתו במילואים מתמודדים עם אתגר משמעותי – החזרה למעגל העסקי (גילוי נאות, אני אחד מהם, עדיין במילואים – לא מתלונן, אבל רואה על חברים).
המדינה אמנם יצרה מנגנוני תגמול ומענה להפסדים הכלכליים, כמו מסלול ייעודי של החזר לפי מחזורים, אבל בפועל הדברים לוקחים זמן ורבים מהעצמאים מוצאים את עצמם מתמודדים לבד מול ההשלכות הכלכליות.
חבר שלי, איש שיווק ופרסום מוכשר, חזר לאחרונה אחרי 300 ימי מילואים. בזמן שהגן על המדינה, הלקוחות שלו נאלצו למצוא חלופות. היום, כשחזר, הוא מגלה שרוב הלקוחות צמצמו את העבודה איתו או הפסיקו אותה לחלוטין. והוא לא היחיד ולא רק בתחום שלו. מי שהיה בעל עסק משגשג מוצא את עצמו כמעט ללא עבודה ונאבק לבנות מחדש את בסיס הלקוחות שלו.
האתגר האמיתי הוא לא רק הפיצוי הכספי – אלא שיקום היחסים העסקיים. בסיס לקוחות, מוניטין ואמון נבנים לאורך זמן, ולא ניתן להחליף אותם בכסף. זה עוד לפני שמדברים על ההשפעה הנפשית של המלחמה על המילואימניק העצמאי.
יש יוזמות מבורכות של אושיות רשת שמקדמות עצמאים שחזרו מהמילואים, אבל נדרשת מודעות רחבה יותר, קהילתית וארצית, כדי למנוע קריסה של עסקים קטנים. במקביל, חשוב לזכור גם את השכירים שנפגעו מהמלחמה וזקוקים לתמיכה בחזרה למעגל התעסוקה.
הערבות ההדדית שראינו במלחמה לא צריכה להיעצר עם החזרה לשגרה.
וחי אחיך עמך.
