גליון 123, ה’ בכסלו התשע”א 12-19.11.2010
לקראת חידוש השיחות בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, מן הראוי שלא נשכיח את “זרעי השלום” שזורעת הרשות בשידוריה. בטלוויזיה החינוכית ממשיכים לכלול את יפו ואת חיפה כערים פלסטיניות; מכחישים את קיומה של ישראל ומכנים אותה “המולדת שנכבשה ב-48′”, ואת ישראל מוחקים מן המפות. את הסכסוך עם ישראל מגדירים מנהיגי הרשות כסכסוך דתי ולא כסכסוך על גבולות, וחלקם אף מגדילים לעשות ומכנים אותה מלחמת דת. הרשות הפלסטינית ממשיכה לעשות דמוניזציה לישראל וליהודים: בעיתון היומי של הרשות נכתב כי ישראל מפיצה סמים לנוער הפלסטיני, ובטלוויזיה – כי ישראל רצחה את ערפאת. הרשות הפלסטינית ממשיכה להלל טרוריסטים, לדבר בשבח האלימות ולטפח תרבות של “התנגדות” – של אבנים ורובים. (באדיבות “מבט לתקשורת הפלסטינית”).
