גליון 216, ה’ בחשוון התשע”ג 21-26.10.2012
לכבוד “היום הבינלאומי למלחמה בעוני,” פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים שמהם עולה, כי בארץ יש ה”סיכון” הגדול ביותר לעוני מכל מדינות ה-OECD. מובן מאליו כי יחימוביץ’ ושאר חברתיים עטו על הערכה זו, וגם הם, כמו הלמ”ס, לא הזכירו כי בישראל קל יותר למצוא עבודה, וכי תוחלת החיים הממוצעת בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות המפותחות. לאלה ראוי להוסיף כי יש בארץ שני מגזרים בלתי-זניחים שאינם רצים לספר ללמ”ס, או לכל רשות אחרת, כמה הם מרוויחים באמת. כמו שערן בר-טל (“מקור ראשון) מסביר, “הסיכון (לעוני) יחסית (למדינות ה-OECD) גבוה יותר, כיוון שמספר הילדים הממוצע למשפחה בארץ גבוה מהמקובל באותן מדינות”. זהו אכן נתון מטריד ולכן, למען הצדק החברתי, כדאי שנפסיק ללדת ילדים ולהתאים את עצמנו למקובל במדינות מתקדמות באמת, כמו ספרד ופורטוגל.
