גליון 165, י’ באלול התשע”א 9 – 16.09.2011
“אויב חכם עדיף על ידיד טיפש”
האכזריות, גסות הרוח, החוצפה ואטימות המוחין שמפגין נשיא סוריה בשאר אלאסד, תופסות תאוצה. הנה דוגמאות מעטות.
בנאום שנשא עם סיום מלחמת לבנון השנייה ב-15.8.2006, התרברב בשאר במה שכינה “ניצחון אלוהי” של חיזבאללה. הוא תקף את כל מנהיגי ערב בכנותו אותם “חצאי גברים”, מה שכמובן עורר כעס ותדהמה ברחבי העולם הערבי. באותו נאום הוא גם כינה את מנהיגי ערב עבדים לאדוניהם, בהתכוונו לאמריקנים וגם פלט את האמירה: “אתם יודעים עד כמה אנו שונאים את הישראלים”.
בראיון לעיתון “אלספיר” הלבנוני שהתפרסם ב-27.3.2003, הכריז בשאר שלא יהיה שלום אמיתי עם ישראל, אפילו אם זו תחזיר את כל הגולן, כי ישראל היא גוף זר בלב העולם הערבי – כמוה ככורדים.
בית הדין הבינלאומי מציין בכתב האישום בעניין רצח רפיק חרירי, כי הרצח תוכנן באיראן ובוצע בסיועה של סוריה. אחרי הרצח, מאז 2005, מואשם המשטר הסורי בתכנון 11 מעשי רצח וניסיון לרצח בלבנון.
בשאר ממשיך לטעון כי ההתקוממות בארצו היא קונספירציה אמריקנית-ישראלית. אלא שמאז פרוץ ההתקוממות ב-20 במארס 2011, לא הצליח המשטר הסורי להציג ולו הוכחה אחת לאישוש טיעון שקרי זה.
אביו של בשאר, חאפז, היה אויב מושבע של ישראל, אך הוא ידע את מגבלות הכוח. בעוד שהוא דאג כי יחסיו עם איראן יהיו יחסים בין שווים, מקיים בנו יחסים של שעבוד למשטר האיותאללה. בנוסף, שמר אסד האב על מרחק גם ביחסיו עם נסראללה, נמנע מלהיפגש עמו וקיים איתו מפגשים ברמה טכנית באמצעות שליחים בדרג נמוך. ואילו בנו בשאר מעניק לנסראללה מעמד של שותף שווה.
כפרפראזה על פתגם ערבי עתיק ימים האומר כי “אויב חכם עדיף על ידיד טיפש”, הרי שבשאר הוא בבחינת אויב טיפש.
משטר האיותאללה מודאג
צונמי השינוי השוטף את מדינות ערב מדיר שינה מעיניהם של האיותאללה של איראן. כי אם יש משטר אפל וריאקציונרי, שעליו לחלוף מן העולם לפני כל משטר אחר, הרי זהו המשטר האיראני, הגרוע מכולם.
* זהו משטר המוציא לפועל פסק דין מוות באזרח איראני בממוצע כל חצי שעה.
* זהו משטר העושק ומדכא בשם אלוהים, מתוך הנחה כי איש הדת העליון הוא נציג אלוהים עלי אדמות (ויליאת אלפקיה).
* זהו משטר, שעל פי נתוניה של קרן המטבע הבינלאומית, הביא את 72 מיליוני האיראנים לעוני חמור יותר מזה שהיה לפני שהגיע לשלטון בשנת 1972.
* זהו משטר הרודף אפילו את אנשיו כשהם מביעים דעה אחרת. לראיה, נשללו לאחרונה דרכוניהם של שני נשיאים לשעבר – חאתמי ורפסנג’ני – ונאסר עליהם לעזוב את המדינה.
* זהו משטר מבודד בזירה האיסלאמית, הערבית והבינלאומית, ובעל בריתו היחיד הוא משטר הדמים בסוריה.
* זהו משטר המפיץ אמונות הזויות שקריות בצביון דתי אמוני, על ידי הפצת הזיותיו כאמונה דתית.
* זהו משטר מושחת, שהפך את כלכלת המדינה למונופול הנתון בידי שכבה מצומצמת של המולות.
* זהו משטר שבנה מערכת טרור בינלאומית. הוא אינו מהסס מלהשתמש אפילו בטרוריסטים של ארגון אלקאעידה הסוני, שהוא האויב המושבע של השיעים הפרסיים ומבצע בעיראק רצח עם נגד השיעים.
* זהו משטר שמזה 31 שנה מנסה בכל האמצעים לייצא את המהפכה השיעית ל-56 מדינות איסלאמיות, אך נכשל.
* זהו משטר הטוען כי הוא מקור ההשראה למהפכות האחרונות במדינות ערב, וכי חלומם של הצעירים המתקוממים בעולם הערבי הוא להקים משטרים נוסח משטרו של עלי חמינאי.
המשטר בטהרן מודאג מן האפשרות כי גל השינוי יגיע גם אליו. דאגתו גוברת נוכח המתרחש בסוריה בת בריתו. לפי מידע מודיעיני הזורם מטהרן, למרות התמיכה הצבאית והכספית שמזרימה איראן למשטר הסורי, שליטי איראן מתכוננים ליום שאחרי בשאר אסד. יהיה זה יום שחור לאחמדינג’אד גם כי תנועת האופוזיציה באיראן, תנועת הירוקים של חוסיין מוסווי, תקבל רוח גבית מנפילת המשטרים במזרח התיכון, ובמיוחד מן הנפילה הצפויה של המשטר הסורי.
עם נפילת משטרו של אסד, תאבד איראן גם את הקשר עם חיזבאללה וחמאס, היות שסוריה לא תשמש עוד כלי להעברת נשק לסיוע כספי לארגונים אלה. זאת, בנוסף למצור על דרכי העברת הנשק מאיראן דרך ים סוף.
היות שנפילת משטרו של אסד תחליש את האיום האיראני, תומכות מדינות ערב הסוניות, ובעיקר מדינות המפרץ, במתקוממים בסוריה.
