האם איראן לפני פירוק?

גליון 337, ד’ בסיוון התשע”ה 22 – 29.5.2015

איני יודע מתי איראן תתפרק, אבל ברור לי שזה יקרה – בעוד שנה, חמש שנים או עשר. הכתובת חרוטה על הקיר. איראן לא תימלט מגורלן של מדינות רבות בעולם, בעיקר במזרח התיכון, שנבנו באופן דומה לזה שבו נבנתה איראן. סביר שהתפרקות איראן תהיה מלווה בשפיכות דמים כמו ביוגוסלביה ובסוריה, ולא תהליך מסודר ומקובל כמו שקרה בצ’כוסלובקיה.
   תחזית זו מבוססת על כך שאיראן מורכבת מכעשר יחידות אתניות, מהן חמש עיקריות המהוות את מרבית האוכלוסייה: פרסים, אזרים, בלוצ’ים, טורקמנים וערבים. קבוצות אלו מתגוררות באזורים נפרדים ואינן מתמזגות זו בזו. גם הגירה מן הכפר אל העיר המתרחשת בתקופה המודרנית לא גרמה להתמוססותן ולהשתלבותן של היחידות האתניות אלה עם אלה.
   הפרסים מהווים כ-66 אחוזים מאוכלוסייתה של איראן, האזרים כ-20 אחוז, הכורדים כ-10 אחוז, הבלוצ’ים כ-2 אחוז והערבים כ-2 אחוז. הרוב הגדול של אזרחי איראן הם מוסלמים, אך הכורדים המתגוררים בצפון מערב המדינה הם סונים, והבלוצ’ים מתגוררים בדרום מזרח איראן. האזרים באיראן נמצאים ברצף טריטוריאלי עם אחיהם באזרבייג’אן, המדינה הגובלת באיראן מצפון, וכך גם הכורדים שהחבל שלהם צמוד לכורדיסטן העיראקית. חבל הבלוצ’ים באיראן הוא המשך גיאוגרפי של בלוצ’יסטן האפגנית והפקיסטנית. גם חבל אחוואז – מקום מושבם של הערבים הנמצא בדרום מערב איראן – מהווה המשך גיאוגרפי של עיראק.
   הקירבה הגיאוגרפית של מיעוטים אלה אל אחיהם החיים מחוץ למדינה מאפשרת לרגשות אירידנטיים לחצות את הגבול: חלק מהאנשים מזדהים עם הקבוצה האתנית שלהם החיה מעבר לגבול יותר משהם נאמנים לאיראן, הזדהות המתורגמת לשאיפות להשתחרר מהשליטה האיראנית ולהקים מדינה אתנית מאוחדת. מגמות כאלה קיימות בקרב האזרים, הכורדים, הבלוצ’ים והערבים, ומתגברות ככל שהדיכוי האיראני מתחזק. באזורי הבלוצ’ים, הכורדים והערבים פועלות קבוצות חמושות הפוגעות בשוטרים, בבסיסי צבא, ביחידות משמרות המהפכה, במוסדות שלטון וברכבות. המיעוטים מקבלים את הנשק, התחמושת והכסף מאחיהם הנמצאים מעבר לגבול, והמאבקים לשחרור כרוכים בשפיכות דמים משני הצדדים.
   המיליציה הנלחמת למען שחרור בלוצ’יסטן נקראת ג’ונד-אללה (“צבא אללה”), הארגון הכורדי הנאבק לשחרור מאיראן נקרא “מפלגת החיים החופשיים הכורדית” PJAK, והארגון הערבי הנאבק למען שחרור הערבים מהכיבוש האיראני הוא “החזית הערבית לשחרור אחוואז”. ארגונים אלה פועלים במישור האזרחי כמו גם באמצעים צבאיים, ואיראן רואה בהם ארגוני טרור בלתי חוקיים ובלתי לגיטימיים.
   עד היום הסתפקו שואפי החירות של מיעוטים אלה בפעילות מוגבלת, בעיקר בגלל היד הקשה שמפעיל נגדם השלטון באיראן. לכן קשה לצפות מתי ובאילו נסיבות ירימו המיעוטים הללו את דגל המרד באופן נרחב וגורף. סביר להניח שתהליכים אלה יתרחשו כשיחושו המיעוטים כי השלטון המרכזי נחלש, בין אם בשל בעיות פנימיות ובין אם בשל לחץ חיצוני כמו מלחמה.
 
שלטון החושך והדם
איראן מצטיירת כלפי חוץ כמדינה בעלת מנגנון שלטוני מאוחד וחזק. אלא שהמציאות שונה למדי: במסדרונות השלטון האיראני מתנהלים מאבקים בין קבוצות משפחתיות, שבטיות, טריטוריאליות, תרבותיות, דתיות ועדתיות. מתחת לפני השטח יש בקרב האליטה האזרחית והצבאית אנשים לא מעטים הנראים ומתנהגים כמוסלמים, בעוד שלאמיתו של דבר הם זורואסטרים – בני הדת הפרסית העתיקה. הם ואבותיהם נשארו נאמנים בסתר לדתם המקורית, למרות שהאיסלאם נכפה עליהם בכוח הזרוע מאז שכבשו צבאות המוסלמים את פרס לפני 1300 שנה. על רקע זה קיימת חשדנות רבה בין האיראנים לבין עצמם.
   בימים אלה מעורבת איראן בשלושה מאבקים קשים המתנהלים במדינות ערב: בתימן, בסוריה ובעיראק. בכל אחת מהם מסייעת איראן לקבוצות מקומיות בנשק, תחמושת, ציוד, כסף ותמיכה פוליטית. בשלוש הזירות הללו נאבקת איראן בקבוצות ובצבאות הקשורים לסעודיה, לטורקיה, למצרים או למדינות ערביות סוניות, וההצלחה מתרחקת מאיראן באיטיות אך בעקביות: בסוריה הולך אסד ומאבד שטחים ונכסים אסטרטגיים למורדים הסוניים, בעיראק מצליחה “מדינת האיסלאם” להשתלט על רמאדי ואזור אלאנבאר, ובתימן כותשת סעודיה – בינתיים מהאוויר בלבד – את כוחות החות’ים השיעיים הנאמנים לאיראן.
   כישלון במשימת “יצוא המהפיכה” לסוריה, לעיראק ולתימן –המסתמן בשבועות האחרונים – יכול להכניס את ההנהגה באיראן לוויכוחים ולמאבקים פנימיים סביב השאלה מי אחראי לכשלונות הללו שעלו לאוצר המדינה מיליארדים רבים של דולרים, שבגלל הסנקציות הבינלאומיות הפכו ליקרים עד מאוד. מאבקים פנימיים אלה עלולים להחליש את לכידות השלטון באיראן – מצב שלו ממתינים המיעוטים כדי לנסות ולהשתחרר מהעול הפרסי.
   בעוד שסנקציות כלכליות יכולות להכניס את איראן  למאבקים על המשאבים המוגבלים ולסייע לזרז את תהליכי התפרקותה, העולם המערבי בראשות הממשל האמריקני דווקא מזדרז להגיע עם האיראנים להסכם שיסיר מהם את הסנקציות הבינלאומיות, ובכך יאריך את חייה של איראן ואת סבלם של המיעוטים המדוכאים השואפים להשתחרר מעול הפרסים.
   למרבה הצער המערב אינו שועה לסבלם של מיעוטים במזרח התיכון. ההוכחה הבולטת ביותר לכך היא האדישות שהוא מגלה נוכח גורלם של היזידים הנשחטים ונמכרים לעבדות, והנוצרים שכנסיותיהם נבזזות ומפוצצות הבורחים בהמוניהם מכל מדינות המזרח התיכון הערביות. בדומה לכך, המערב אינו מתעניין בגורלם של הכורדים, האזרים, הבלוצ’ים והערבים הנאנקים תחת העול הפרסי, ומנהיגיו מעדיפים את הפטרו-דולרים האיראניים על זכויות המיעוטים תחת שלטון האיותאללה.
   מעצמות המערב, ובעיקר בריטניה, אחראיות לסבלם של  המיעוטים תחת ההגמוניה הפרסית באיראן, ולו רק בגלל העובדה שאת גבולות איראן הכוללים את המיעוטים הנרדפים סימנו אירופים ולא בני המקום. מדינות המערב מתנערות מאחריותן ההיסטורית ומעדיפות “ביזנס” ורווחים כלכליים על שאלות מוסריות. שיתוף פעולה כלכלי עם משטר חשוך, קיצוני, רצחני וטרוריסטי נראה כיום האופציה העדיפה על מנהיגי המערב, הפוחדים מזעם האיותאללה במקרה שלא יקבלו את מה שהם רוצים: נשק גרעיני, חיסול סעודיה ואמירויות המפרץ, השבת האיסלאם השיעי למכה ולמדינה, מחיקת מדינת ישראל ממפת המזרח התיכון והגמוניה אזורית וגלובלית.
   כיום מסתמנת האפשרות לפתור את הבעיה המאיימת על שלום העולם – איראן גרעינית – באמצעות זירוז התפרקותה של איראן לגורמים האתניים המרכיבים אותה. על העולם לשלב ידיים עם הארגונים המקומיים של האזורים הבלוצ’ים, הכורדים, הערבים והאזרים הפועלים להשתחרר מאיראן, כדי לחמשם ולאמנם לקראת מאבקם לשחרור מהדיכוי הפרסי.
   איראן פועלת בדיוק באופן הזה בתימן, כשהיא מספקת לחות’ים את האמצעים הצבאיים שבאמצעותם הם מפרקים את השלטון. כך גם פעלה החל מתחילת שנות ה-80′ של המאה הקודמת, כשחימשה, ציידה ואימנה את השיעים בלבנון ויצרה את חיזבאללה השולט בפועל במדינת הארזים. פעילות זו של איראן מספקת לעולם בסיס מוסרי איתן להשיב לאיותאללה האיראניים כגמולם ולסייע למדוכאים באיראן להרים את נס המרד נגד שלטון החושך והדם של המדינה המלאכותית איראן.
   התפרקותה של איראן לגורמיה האתניים היא רק עניין של זמן. המערב יכול לזרז תהליך זה, בעוד שהאלטרנטיבה – איראן מאוחדת וגרעינית – מסוכנת מאוד לשלום העולם וליציבותו.
 
* http://mordechaikedar.com

Print Friendly, PDF & Email