מדבר המוות

גליון 173, י”ד בחשוון התשע”ב 11-18.11.2011

מפעם לפעם אני מקבל מסר בדואר אלקטרוני מערבים או ממוסלמים שאינם ערבים, שיכול לדעתם לעניין אותי. חלקם מבקשים ממני להתערב בעניין כלשהו, אישי או ציבורי. לכולם אני משיב, ועם כמה מהם אני ממשיך להתכתב. לא מעט מן התובנות שיש לי על העולם הערבי והמוסלמי קיבלתי מאנשים אלה, החושפים בפני את הדברים הרגישים, הנסתרים, והכמוסים ביותר של החברות המקיפות אותנו, ובכללם סיפורים מסמרי שיער.
   השבוע היה זה איש מאריתריאה החי באירופה – פליט מוסלמי שברח מהגיהנום עלי אדמות שבקרן אפריקה, והגיע אל המנוחה והנחלה. הוא שלח אלי מסר בדואר אלקטרוני שזעזע אותי, ואני מבקש לשתף את קוראַי בעניין.
   אין זה סוד כי ישראל משמשת מזה שנים מקלט לפליטי עבודה מאריתריאה, מסודן וממדינות אפריקניות אחרות. חלקם הקטן של המסתננים לישראל באו מאזורי הקרבות של דארפור, ותחת הכותרת הזו קיבלה ישראל עד היום כ-40 אלף מסתננים אפריקניים, שאין שום קשר בין רוב רובם ובין דארפור. הם באים לישראל כדי למצוא בה עבודה וחיים נורמליים, בשל האבטלה, השחיתות והעוני השוררים בארצות מולדתם.
   המסתננים מגיעים לישראל דרך מצרים ומדבר סיני, ומי שמוביל אותם עד הגבול בין ישראל ומצרים הם הבדואים של סיני. המבריחים גובים תמורת השירות אלפי דולרים לאדם – סכום אסטרונומי עבור אותם אפריקנים עלובי נפש וחסרי כל. את אלה אין בידם לשלם את דמי ההובלה, מחזיקים הבדואים כאסירים, מעונים ומושפלים, עד שמשפחותיהם שולחות את הסכום הנדרש. מנת חלקן של הנשים חמורה עוד יותר, כי הן משמשות קורבן ליצריהם של הבדואים. במקרים רבים החיילים המצריים המוצבים על הגבול יורים באפריקנים המנסים להסתנן לישראל, כנראה משום שאין בידם של אלה לשלם למצרים את “דמי המעבר” שהם דורשים מהם, לאחר שהבדואים שדדו את המעט שהיה בכיסם.
   המציאות המרה של סיני הביאה גם לכך שאלפי אריתראים נעלמו עד היום ברחבי המדבר הזה. לאחרונה נודעה סיבת “היעלמותם”: חלק מהם חוסלו, כי לא הצליחו לשלם לבדואים את הסכומים הגדולים שהם דורשים. אבל חלקם נרצחו על מנת לעקור מהם איברים: כליות, קרניות, לבבות ואפילו כבדים. אמצעי תקשורת מכובדים ואמינים – סי. אן. אן., בי. בי. סי. – דיווחו על התופעה, תוך הצגת תצלומי גופותיהם של אפריקנים שהושלכו במדבר לאחר שנעקרו מהן איברים פנימיים ועיניים.
   ערוץ סי. אן. אן. דיווח כי רופאים מצריים מקהיר ומאיסמעיליה מעורבים בעקירת האיברים: הם נמצאים בקשר עם השבטים הבדואים, בעיקר סווארקה ותיאהא, מגיעים לשטחי השבט המחזיק באריתראים עם רכב מצויד במקרר, בוחרים מבין האריתראים את אלה הנראים בריאים וחזקים, מרדימים אותם, עוקרים מהם את האיברים הדרושים וגופותיהם מושלכות למאכל לעוף השמים ולחית הארץ. תמורת זאת משלמים הרופאים לבדואים סכומים גדולים במזומן.
   ערוץ טלוויזיה מצרי הביא עדויות של בדואים שסיפרו כי לעתים הרופא אינו טורח כלל להרדים את הקורבן. גופה שנחשפה לעדשת המצלמה הציגה אדם שנחנק בחבל, כי “הרדמה” בחניקה זולה יותר מהזרקת חומר הרדמה. אחד העדים סיפר כי בחלק מהמקרים נשאב גם דמו של האפריקני, כדי לשמש לעירוי דם.
   ייתכן כי האיברים הללו משמשים להשתלה בקליניקות הנמצאות בתוך מצרים או באזור חוף סיני, אולי בסביבות שארם א-שייח’. העיתון המצרי “אלמשהד” דיווח בסוף אוקטובר כי הדי התופעה הגיעו עד רפיח ושייח’ זוויד, ומנהיגי הקבוצות הסלפיות (האיסלאמיות המסורתיות) גינו אותה בתוקף וטענו כי היא מצומצמת למספר קטן של חסרי מצפון ומזיקה לשמם הטוב של הבדואים. שייח’ מרעי עראר, הדובר הרשמי של האגודה האיסלאמית הסלפית, ציין כי “כינוס שנערך לאחרונה על יד רפיח גינה את הסחר באיברים, את הברחת המכוניות, האפריקנים, הנשים והסמים לישראל”. מעניין שהוא לא התייחס להברחת הנשק והתחמושת לעזה, כי כנראה, לדעתו, דם ישראלים הנשפך כתוצאה מהברחת נשק לעזה, אינו נחשב אבידה גדולה.
   העיתון “אלמשהד” מוסר כי גם ישראלים מעורבים בהברחת האיברים מסיני, אך אינו מוסר פרטים על זהותם של “הישראלים” הללו.
 
גם ארגוני זכויות האדם בישראל אינם נקיים
האצבע המאשימה מופנית כמובן אוטומטית אל אותם בדואים במרכז סיני, אשר בעבור בצע כסף מבריחים כל דבר, מסמים ועד ג’יהאדיסטים, מפועלים ועד איברים. אלא שלא ניתן לנקות מאשמה גם את שלטונות מצרים, שלאורך שנים לא שלטו על הנעשה בסיני ואפשרו לשוק ההברחות הזה להתפתח לממדים כאלה. מצרים לא סללה כבישים בסיני, ובכך ויתרה בפועל על השליטה במרחב לטובת רוכבי הגמלים והטרקטורונים. בשל ההזנחה המצרית, סיני הפך עם השנים לחבל ארץ שאין בו דין ואין בו דיין, המשמש כיום מקלט לפעילי טרור שברחו ממאסר במצרים כמו גם לרוצחים הסוחרים באיברי קרבנותיהם.
   אצבע מאשימה שלישית ניתן להפנות כלפי ישראל, שכן זו מאפשרת מזה שנים לאלפי אפריקנים להסתנן לתוכה ללא הגבלה, ובכך היא מעודדת אותם לצאת לדרך הארוכה והמסוכנת כדי להגיע אליה. אילו סגרה ישראל את גבולה עם מצרים באופן אפקטיבי, לא היו מנסים מהגרי העבודה האפריקניים להגיע לישראל ולא היו מעמידים את עצמם לחסדי הבדואים בסיני.
   אצבע מאשימה רביעית מצביעה על ארגוני זכויות אדם בישראל, שעתרו לבג”ץ כדי שזה יכפה על המדינה לאפשר למסתננים להסתנן לישראל ולהישאר בה, ושארגנו למסתננים מקלטים, מזון, שיכון, עבודה וטיפול רפואי. לאחרונה התעורר דיון ציבורי בעניין בנייתו של מחנה מעצר למסתננים בנגב, וארגוני “זכויות אדם” דוגמת אמנסטי הגישו התנגדות לוועדה הארצית לתכנון ובנייה, בטענה כי מחנה מעצר כזה מנוגד להכרזה הבינלאומית בדבר זכויות פליטים. גם בהנחה כי פעילותם של ארגונים ואנשים אלו נובעת מכוונות טובות ומלב רחום וחנון, הרי שאריתראי הכותב לחבריו ולמשפחתו כי בישראל טוב לו היות שארגוני “זכויות אדם” דואגים פה לכל מחסורו, גורם בכך לאריתראים נוספים לצאת לדרך וליפול קורבן לסכנות האורבות להם בחצי האי סיני.
   חלק מהאשמה מוטלת גם על האו”ם ועל הקהילה הבינלאומית, שהניחו למצב באריתריאה להתדרדר כלכלית, חברתית ופוליטית לשפל כזה שאזרחיה מוכנים להעמיד את עצמם בסכנות גדולות כל כך, רק כדי לברוח ממנה. תפקודו הלקוי של ארגון האו”ם לפליטים UNHCR שאמור היה לטפל בהם ולהגן עליהם, מאפשר למצרים ולבדואים לנצל אותם באופן מחפיר ואכזרי כל כך.
   ישראל יכולה לשים מיד קץ לתופעת המוות במדבר על ידי סגירה הרמטית של גבולה עם מצרים. אם לא ניתן יהיה לעבור אותו, כל תעשיית ההברחות מסיני תקפא מאליה, ויחדלו כל התופעות הנוראות המלוות את התנועה הבלתי מבוקרת של אפריקנים בסיני. סגירה הרמטית של הגבול גם תפחית את סכנת ההסתננות של מחבלים מסיני לישראל. בנוסף, על ישראל להחזיר לאפריקה את עשרות אלפי המסתננים שהגיעו אליה, כדי לחדול להיות מדינת הגירה של מובטלי כל העולם. אין מדובר פה בפליטים על רקע של רדיפה פוליטית, המוגנים על ידי אמנות של האו”ם, אלא במבקשי עבודה בלבד. ישראל יכולה לסייע לאריתריאה לפתח את כלכלתה, כך שזו תהיה מסוגלת להעניק לאזרחיה עבודה, חינוך, בריאות וסיבה להישאר במולדתם. כך תסייע ישראל למסכנים אלה באופן טוב יותר ויעיל יותר, מבלי שיפלו טרף לחיות המדבר.
   על ישראל לבדוק היטב את הטענה שמעלה “אלמשהד” בדבר  מעורבותם של ישראלים בשוק הברחת האיברים בסיני, ואם אכן יש איברים המוברחים מסיני לישראל. בנוסף, חשוב לבדוק אם יש ישראלים העוברים לסיני או למצרים כדי לעבור ניתוחי השתלה, ואם כן – לשים לכך קץ.
   סיני הפך ל”מדבר מוות” בין השאר היות שישראל הזניחה את “גבול השלום” בינה ובין מצרים. הגיע הזמן שישראל תנקוט את הצעדים הדרושים כדי לשים קץ לתעשיית המוות הפועלת בו.
* המאמר מתפרסם גם ב”מקור ראשון”.

Print Friendly, PDF & Email