יצהר תמורת בושאר

גליון 53, י”ח בתמוז, התשס”ט 10-17.07.2009

הנשיא באראכּ חוסיין אובמה, שהביא עימו לבית הלבן את אידיאולוגיית נוער הפרחים של השמאל הרדיקלי, המושרשת באוניברסיטאות האמריקניות, בעט בקלות דעת לא רק במערכת היחסים האמריקנית עם ישראל, אלא גם בברית העמוקה עם סעודיה.
   בין ארה”ב לממלכה המדברית הרקובה מתקיימת ברית, שבמסגרתה מופקדת ארה”ב על ביטחונה של סעודיה, תמורת העמדתן של רזרבות הנפט הסעודיות הענקיות לרשות העולם המערבי – כערובה ליציבות אספקתו של הנוזל החיוני. הסעודים מגבים מחויבות אמריקנית זו במימון נרחב ובתמיכה בשוּרה של אישים ומוסדות בארה”ב –  נשיאים לשעבר, פקידים בכירים, שדולות, חברות יחסי ציבור, ספריות נשיאותיות, מפעלי צדקה, קתדראות אוניברסיטאיות, מכוני מחקר (המפיקים דו”חות נוחים לבעלי המאה), ועוד ועוד.
   מרבית ראשי הסי-איי.אי בעבר השתלבו לאחר פרישתם בתאגידים המחוברים היטב לכסף סעודי, ביניהם שר ההגנה פראנק קרלוצ’י, ושר החוץ ג’יימס בייקר, שהשתלבו ב”קבוצת קרלייל”, או קונדוליסה רייס, שטרם כניסתה לתפקידיה בממשל בוש שימשה בתפקיד בכיר בתאגיד הנפט “שברון- טקסקו” – השותף עם חברת הנפט הסעודית “ערמקו”.
   אחת הראיות לעומק הקשר של סעודיה עם הממשל היא העובדה שלמחרת פיגועי ה-11 בספטמבר, המטוס היחיד שהורשה להמריא בארה”ב היה מטוס סעודי, שעל סיפונו היו גם מבני משפחת בן-לאדן. פרטים אלו, “על קצה המזלג”, מופיעים בספר המדהים “לישון עם השטן” מאת רוברט בר, סוכן סי-איי-אי לשעבר, המתאר את שחיתותו ואת תלותו של הממסד האמריקני בסעודיה (הספר ראה אור בתרגום עברי בהוצאת כנרת זמורה ביתן).
הסכמתו ה”נדיבה” של ביידן
מבחינת הסעודים, צעדיו של אובמה הם הסיוט האולטימטיבי. הנסיגה מעיראק תוביל להשתלטות איראנית על דרום עיראק, המאוכלס בשיעים. לאחר מכן לא יהיה כוח שימנע מהם להתחבר דרך כווית אל אחיהם השיעים הסעודים, המאכלסים את האזור הצפון מזרחי הקרוב ביותר לדרום עיראק, שבו מצויות מרבית עתודות הנפט הסעודי. הגיבוי הגרעיני יבטיח לאיראן סופית את הגשמת חלום ההשתלטות על כ-40 אחוז מהנפט העולמי – מזימתו הוותיקה של סדאם חוסיין, אשר למניעתה יצא בוש האב למלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991.
   הברית הסעודית-אמריקנית אמורה הייתה לבלום הן את האפשרות של השתלטות זו והן את הגעתה של איראן לנשק גרעיני. מדובר בראש ובראשונה באינטרס אמריקני-סעודי בסיסי, ורק הרבה לאחר מכן באינטרס ישראלי. זהו ההסבר להסכמתו ה”נדיבה” של ג’ו ביידן, סגנו של אובמה, לתקיפת ישראל את מתקני הגרעין האיראניים, לאחר שהתברר כי המו”מ שניהל אובמה עם אחמדניג’אד אינו אלא פארסה. לפיכך, תחנוני ישראל לאפשר לה לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים או ניסיונותיה לשכנע את ארה”ב שתתקוף אותם בעצמה – אינם אלא תמצית הסכלות המדינית הישראלית. ישראל הייתה צריכה להניח לסעודים לעשות את העבודה אצל ידידיהם בממשלים הקודמים בוושינגטון, כך שיממשו את הברית ויעמדו בהסכמים. אובמה הפר את הברית הזו ולכן סעודיה רועדת עתה מפחד ומתקרבת אל ישראל, שהיא אולי המדינה היחידה המסוגלת לנטרל את כוח הגרעין האיראני, אשר היום שבו יהיה מבצעי – יהיה יום השתלטותה של איראן על האזור.
   ישראל אינה יכולה לסמוך על אובמה, הקריקטורה של צ’מברלין, שיבצע את המלאכה הזו, ועתה ברור, כי היא תיאלץ לעשות זאת בעצמה. אבל לפני כן, עליה לגבות מחיר מכל מי שחרד מהגרעין האיראני. סעודיה אינה עושה לנו טובה בהסכימה לכך שחיל האוויר שלנו יטוס מעליה בדרכו לאיראן, אלא עושה טובה לעצמה. הרשאת הטיסה הזו אינה מחווה לישראל, אלא תנאי בסיסי לתקיפה, ועל כן על ישראל לדרוש מחירים נוספים, כמו למשל, ויתורים סעודיים בנושא הפלסטיני; סיבוב מערכת הקשרים הסעודית בוושינגטון, בעלת “כושר השכנוע” יוצא הדופן, ב-180 מעלות; או החלפת הלחץ הסעודי על ארה”ב כדי שזו תפעל להפחתת הבנייה ביהודה ושומרון ולקידום הקמתה של מדינה פלסטינית – בהסרת ההתנגדות של הממשל לבנייה.
   את המשוואה הנבזית “בושאר תמורת יצהר”, כלומר חיסול האטום האיראני תמורת חיסול ההתנחלויות – הגה עוכר ישראל, רם עמנואל. זה הרגע להציב משוואה הפוכה, ולומר: סעודים יקרים, נכון שהאטום האיראני הוא לכם בעיה קיומית ונכון שאתם מעוניינים כי נסיר מעליכם את האיום האיראני? חברינו האמריקנים, האם אתם רוצים שאנו נגבה את המחויבות שלכם לקיומה של סעודיה? אז גם לנו יש אינטרס קיומי – המשך התבססותנו ביהודה ובשומרון. לכן, פעלו לשים קץ ללחץ להפסקת הבנייה ביהודה ושומרון והתחילו לשכוח ממדינה פלסטינית. אינטרס תמורת אינטרס, קיום תמורת קיום, “יצהר תמורת בושאר”!

Print Friendly, PDF & Email