גליון 12, כ”ו באלול תשס”ח – ד’ בתשרי תשס”ט 26.9 – 3.10.2008
בעוד שבוע בערך, בתחילת אוקטובר, בדיוק כשמחציתנו האחת תהיה באנטליה ומחציתנו האחרת תרוץ לסופרמרקט עם תלושי השי, תתמלא התקשורת בידיעות על עונת נובל 2008. בשטוקהולם ובאוסלו יפרסמו ועדות פרס נובל יום אחר יום את שמות הזוכים בפרס לשנה זאת, ומן הסתם יהיו ביניהם, כמו בכל שנה, כמה יהודים. המספר הכולל של היהודים שזכו בפרס יגיע ככל הנראה ליותר מ-170 והתקשורת, האינטרנטית והרגילה, תשוב ותתמלא, כמו בכל שנה, במאמרים על גדולתו של הגניוס היהודי.
צאו וראו, יתפעלו בעלי המאמרים, איך העם היהודי הקטן, הקטנטן, זוכה במנת פרסי נובל גדולה פי כמה משיעורו באוכלוסיית תבל – שהרי כ-22% ממקבלי הפרסים הם יהודים. הן יחסית לגודלו, זהו העם האינטליגנטי והמשכיל ביותר בעולם. המוח היהודי מוכיח את עצמו שוב ושוב, ושכלנו החריף, זה שהתחדד עוד יותר לאחר אלפיים שנה של פיצוח סוגיות תלמודיות על ספסלי הישיבה, אינו מתקשה לפצח סוגיות רפואיות, פיזיולוגיות, מתמטיות, פיזיקליות, כימיות וכלכליות, שלא לדבר על בעיות ספרות או משפט בינלאומי, ולהראות לגויים למי ניתנה מנת החוכמה הגדולה בעולמנו זה.
לא מעט מן הכותבים משתמשים בנובל לא רק להשתבחות עצמית, אלא גם לניגוח הערבים והמוסלמים. צאו וראו, הם אומרים, מיהם היהודים ומיהם הערבים והמוסלמים. שהרי המוסלמים זכו עד כה ב-8 פרסי נובל בלבד, והרי הם במצב של חסר נורא לעומת היהודים. אם המוסלמים רוצים ששיעור הפרסים שלהם ישתווה לזה שלנו לפי חלקם באוכלוסיית העולם, עליהם לקבל 11,000 פרסים. במילים אחרות: הם לעולם לא יוכלו לסגור את הפער הזה שבינינו לבינם. מכאן נובע שאין סיבה לדאוג בגללם, שהרי הם תמיד יישארו מפגרים ואנו תמיד נישאר חכמים.
אוסאמה יוצא מרוצה
לפי ההיגיון של הפובליציסטים שלנו, שבוע הנובל צריך להיות יום כיפור של הערבים, הנוכחים לדעת שוב כי ליהודים עליונות שכלית ברורה. הם חייבים להסיק מכך שבפער כזה לעולם לא יוכלו להשיג את חיסולה של המדינה היהודית ואת החזרת היהודים לממדיהם הטבעיים לפי האיסלאם: מיעוט נסבל המנותק מן האדמה, משלם מס גולגולת, המשרת את המוסלמים האדנותיים והמכובדים כרופא, חנווני או מורה, וחי תחת שלטונם בפחד מתמיד, בהרכנת ראש וספיגת ביזיונות.
ואולם, משום מה תגובתם של הערבים היא אחרת לגמרי. הם אינם נכנסים לתבהלה, הם אינם מתייאשים לנוכח המוח היהודי האדיר והם ממשיכים לערער את מדינת ישראל, לקדוח ביסודותיה ולהשפיל אותה מבוקר עד ליל. האמנם בשל מיעוט שכלם, המתבטא במיעוט פרסי נובל, שוגים הערבים בהערכת המצב, או שמא הם דווקא בדרך הנכונה מבחינתם?
נשווה נא בנפשנו שמנהיגי הערבים מתכנסים במערה של אוסמה בן לאדן בטורה בורה, לדון ברשימת היהודים מקבלי פרס נובל. להלן קטעים מן התמליל:
אוסמה בן לאדן (פותח את הדיון): רבותי, קראתי בעיון את רשימת הנובליסטים היהודים ומצאתי, קודם כל, שלא כל ה-170 באמת יהודים. רחוק מזה. חלקם רק ממוצא יהודי, חלקם יהודים שהתנצרו וחלקם יהודים שלא התנצרו אך גם לא רצו שום קשר עם העם היהודי והפנו לו גב. יש גם נובליסטים ישראלים שעזבו את ישראל, שזה מבחינתנו נפלא. כך שאפשר להגיד שבסך הכל יש 170 נובליסטים מזרע ישראל, אך לא כל מה שהוא מזרע ישראל מביא תועלת לעם היהודי ולפעמים הוא אפילו גורם נזק, כמו, למשל, הגז הרעיל שהמציא הנובליסט היהודי אוטו באואר בשביל מולדתו גרמניה. אוטו באואר אמנם לא התכוון שבגז שלו ירעילו את עמו, אך זה מה שקרה, לשמחתנו, והוא עצמו מת כפליט, כשקיבל התקף לב בבית קפה כשניסה לברוח לפלסטינה.
ד”ר בשאר אסאד (אופתלמולוג): כרופא שמתי לב לכך שהקבוצה הגדולה ביותר של מקבלי הפרס היהודים היא מתחום הרפואה. לדעתי זה מצוין שהעם הזה הוא עם של רופאים, מפני שרפואה היא מקצוע בינלאומי. בנוסף לכך, בתי החולים בישראל מטפלים בפצועים שלנו גם כשהם נפצעים בפעולות טרור שאנחנו עושים נגד ישראל עצמה. בתי החולים הישראליים מלמדים אותנו רפואה, והרופאים הבכירים יורדים לארה”ב ומשאירים את בתי החולים לנו. בתי החולים “הדסה” בירושלים, “הלל יפה” בחדרה, “רמב”ם” בחיפה ו”בית החולים לגליל המערבי” בנהריה הם חצי ערבים, ויש מחלקות שהן כבר ערביות לגמרי, ואני מדבר על רופאים בכירים, רופאים, אחיות, סגל מנהלי וכוח עזר. זה רק עושה טוב לסטודנטים שלנו. משתלם לנו לשתף פעולה עם הציונים בתחום הרפואה ובמקביל להילחם בהם על הגבולות ובחזית הטרור. ככה תהיה לנו מערכת בריאות טובה כשפלסטין תהיה כולה שלנו.
ד”ר עזמי בשארה: אני מסכים עם דברי אוסמה ובשאר ורוצה רק לחדד אותם. כמומחה להיסטוריה יהודית וכממונה המיועד על המיעוט היהודי בפלסטין המשוחררת, הייתי רוצה לראות לא 170 יהודים בעלי פרס נובל אלא 170,000. רבותי, אם זה יקרה, והלוואי שזה יקרה כמה שיותר מהר, פירוש הדבר הוא שתוכנית הפרודוקטיביזציה של הציונים וגם של מבשרי הציונות הדתיים באירופה ובפלסטין נכשלה לגמרי. הפירמידה ההפוכה שבורוכוב רצה להעמיד אותה על בסיסה, ושבאמת עמדה על בסיסה במשך חמישים שנה, עד שנות השישים, התהפכה, למזלנו, בחזרה. היהודים הפסיקו להזיע, ולכן הם גם יפסיקו להיות השליטים על אדמתם. רק מי שמעבד את האדמה בפועל הוא זה השולט בה.
הנשיא מחמוד אחמדיניג’ד: בשם אללה הרחמן והרחום, אני אדם מאמין, וככזה אני יודע שדעת ובינה אפשר לרכוש על ידי לימודים, והיהודים מכורים להצטיינות בלימודים, כפי שאני זוכר עוד מתקופת השאה באיראן וכפי שמראה הרשימה שלכבודה התכנסנו כאן. אבל שכל לבדו אין בו די. צריך גם לדעת איך להשתמש בו, וזאת כבר מתת שמיים, מבורא עולם, ממוחמד נביאו, ומחסאן וחוסיין. היהודים באמת קיבלו את השכל אולם, השבח לאדון כל העולמות, לא את היכולת להשתמש בו היטב. ככל שהראש שלהם גדול יותר וכבד יותר, כך הגוף שלהם קטן יותר וחלש יותר. כמו החייזרים בסרטים של האמריקאים יימח שמם בהוליווד: מוח ענק, פתוח, חשוף לכל מכה קלה, וגוף קטן, מנוון, עם רגליים חלשות שבקושי עומדות על האדמה. אינטליגנטים גדולים וּותרנים גדולים על אדמה. לכן בואו נתפלל ביחד שנראה כמה שיותר נובליסטים מזרע ישראל, ובעיקר נובליסטים ישראלים כמו רבין ופרס. כן ירבו.
אוסמה בן לאדן: כן ירבו, כן ירבו. ראויים דבריך שייחרתו באותיות זהב בשערי כל מסגד מכאן ועד קופנהגן. רבותי, תודה רבה שבאתם. הישיבה ננעלת.
