פרקי אבות של השמאל

גליון 100, כ”ב בסיוון התש”ע 04-11.2010

משנה א’
מיקוניס קיבל תורה מסטלין ומסרה למק”י ומק”י לאנרכיסטים ואנרכיסטים מסרוה לאנשי בצלם ומצפן. הם אמרו שלושה דברים: סנגרו על אויבכם, וקטרגו על עמכם, וחסלו כל מי שאינו אתכם.
 
משנה ב’
ישראל בן בר היה משרידי המאמינים בסטלין. הוא היה אומר: על שלושה דברים השמאל עומד: על מסירת ידיעות למוסקבה, על פגיעה בביטחון המדינה ועל התרפסות כלפי הקומוניזם.
 
משנה ג’
אודי בן אדיב קיבל מישראל בן בר. הוא היה אומר: אל תהיו כחיילים המשרתים בצה”ל על מנת להגן על המדינה; אלא היו כעבדים המשמשים את סוריה על מנת לפגוע במדינה; ותהיה החזית האדומה השראתכם.
 
משנה ד’
אנשי דרך הניצוץ קיבלו מאודי בן אדיב. הם היו אומרים: עשה לך חוואתמה לרב, וקנה לך טרוריסט לחבר והווה מתאבק בעפר רגליהם של מחבלים.
 
משנה ה’
אורי בן אבנרי אומר: כל ימי חיי הייתי גורס “בלי מורא ובלי משוא פנים”, אך נשאתי פנים ליאסר ערפאת שאליו חציתי את הקווים ולרגליו ישבתי על אדמת לבנון בעודו יורה בחיילינו.
 
משנה ו’
מרקוס בן קלינברג איש נס-ציונה ומרדכי בן וענונו איש דימונה קיבלו מישראל בר ומאודי אדיב. מרקוס בן קלינברג אומר: יהי המכון הביולוגי בית ועד לסוכנים סובייטים, והווה מתאבק בעפר רגליהם, והווה שותה בצמא את דבריהם.
 
משנה ז’
מרדכי בן וענונו איש דימונה אומר: יהי הכור פתוח לרווחה, ויהיו שונאי ישראל בני ביתך, והרבה שיחה עם כתבים זרים עוינים. מכאן אמרו חכמים: כל זמן שאיש דימונה מרבה שיחה עם כתבים זרים עוינים – הרי הוא מתפתה לבלונדיניות, גורם רעה לעצמו, וסופו יורש גיהינום.
 
משנה ח’
פליציה בת לנגר ולאה בת צמל קיבלו מהם. פליציה בת לנגר אומרת: למד מקומוניסט, וטרח למען מסית ומדיח, והווה דן כל מחבל לכף זכות.
 
משנה ט’
לאה בת צמל אומרת: התרפס לפני שכן רע, ולגלג על כוחות הביטחון, ואל תתייאש מזיכוי מתפרעים.
 
משנה י’
טלי בת פחימה וליזי בת בצלם קיבלו מהן. טלי בת פחימה אומרת: אל תעש עצמך כישראלי האוהב את עמו, וכשיהיו מחבלים עומדים לפניך עשה עצמך מגן אנושי להם, יהיו מחבלים בעיניך כצדיקים; ויהיו חיילי צה”ל בעיניך כרשעים והשתדל לשים מכשול בדרכם.
 
משנה י”א
ליזי בת בצלם אומרת: ישראל מדינה נאצית, הקימה גטאות לערבים, בניה מבקשים הקמת תאי גזים לערבים, דיבוריה על איראן הם פורנוגרפיית הפחדה, נוכחות קציני צבאה בבתי ספר – תופעה פשיסטית, על אובמה לרסן את “הבריון השכונתי” הציוני, תרגיל פיקוד העורף – חרחור מלחמה.
 
משנה י”ב
שלום בן עכשיו ופרופיל בן חדש קיבלו מאורי בן אבנרי. שלום בן עכשיו אומר: התנשא על כל בני ישראל, מסור לגויים על כל בית יהודי שנבנה, התנחל להנאתך בבתי ערבים בבקעה, בטלביה וביפו והצנע את כתובת מגוריך שם, והקפד לשבח עצמך ולומר בלי הרף “דמוקרטיה”, “זכויות האדם”, “זכויות הפרט”, “זכויות מיעוטים”, “ערכים”, “צדק חברתי”, “מצפון”, “קידמה”, “נאורות”.
 
משנה י”ג
פרופיל בן חדש אומר: שמאלנים הִיזהרו בדבריכם, שמא יתמלטו מפיכם בטעות המילים “מולדת”, “אדמה”, “עם ישראל” “אין ברירה”, “איום קיומי”, “סיבות בטחוניות” ו”כל העם צבא”; וישמעו התלמידים הבאים אחריכם ותיחלש שמאלנותם. וכל מי שמימינכם הגדירו: “הזוי”, “סהרורי”, “ימין קיצוני”, “פשיסט”, “ריאקציונר”, “מיליטריסט”, “מחרחר מלחמה”, “קפיטליסט חזירי”, “מניפולטור”, “דמגוג”, “לא אמין” “חשוך”, “מפגר” ובמיוחד: “פטריוט”, והקפידו תמיד חו לומר “הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל”; והיו מעווים פניכם בסלידה כל אימת שרואים אתם אדם מישראל נאמן לדגל ולמנורה.
 
משנה י”ד
אילן בן פפה ותדי בן כ”ץ קיבלו מהם. אילן בן פפה אומר: הווה קורא להחרים את ישראל, תעב את האוניברסיטה שגידלה אותך, שפוך סחי על מולדתך וחבור בשקיקה לכל אנטישמי המגדף אותה.
 
משנה ט”ו
תדי בן כ”ץ היה אומר: “חטיבת אלכסנדרוני עשתה טבח בכפר טנטורה”; הווה מפיץ שקר זה גם אם לא היו דברים מעולם; ואפילו מצא בית המשפט כי כיזבת הווה דבק בגירסתך ואם הודית כי שיקרת – חזור בך מהודאתך.
 
משנה ט”ז
הסופיסטים של אוסלו בדו אוקסימורונים אורווליאניים. הם היו אומרים: “שלום עושים עם אויבים”, אך משמיטים: “כאשר האויב כבר נכון בתוכו לעזוב את דרך המלחמה”. הם היו אף אומרים: “קורבנות השלום”, אך מתעלמים מהיות המתים מתים לגמרי, בדיוק כמו קורבנות המלחמה. ועוד היו אומרים: “לטרור אין פיתרון צבאי”, ומכסים עיניהם מראות “חומת מגן” ו”עופרת יצוקה”. מכאן אמרו חכמים: צאו וראו את חמדנותם של אותם סופיסטים שהמיטו הרג והרס על עמם והם עצמם מתפרנסים יפה מ”מרכזי שלום” מדומים ומעלים פימה עלי זחיחות.
 
משנה י”ז
גדעון בן לוי וסייעני גולדסטון בישראל קיבלו מהם. גדעון בן לוי אומר: גם אם אינך יודע מילה ערבית קבל כל אמירה פלסטינית כהלכה למשה מסיני; והאמן לכל איש פלסטיני המציג עצמו מסכן ונדכה, ובכה בדמעות גדולות ורותחות על מר גורלו; וזהה בכל מחסום את המשך השואה, והשלך על ישראל את שיש על לבך כלפי גרמניה, והפוך את המדינה הציונית לממשיכת דרכו של הנאציזם ואת הערבים לממשיכי יהדות אירופה; ואם היו חכמים מראים לאותו שיננא שהעובדות הן אחרות היה משיב להן: לא בעובדות איתמחי גברא, ואין העובדות חשובות, ואפשר להתעלם מן העובדות למען “אמת גדולה יותר”.
 
משנה י”ח
סייעני גולדסטון בישראל אומרים: אם אין אני לי גולדסטון לי; וכשאני לעצמי משמשו אני; ואם לא גולדסטון עכשיו אימתי?
 
משנה י”ט
תקשורתנים יפי נפש קיבלו מהם. הם היו אומרים: אל תזכיר את המילה “ערבים”; הווה גורס רק “בני מיעוטים”, “פלסטינים” או “צעירים”; והקפד לומר “גדה” אף שיודע אתה כי מונח זה מופרך מבחינה גיאוגרפית, לוגית, מדינית ולשונית גם יחד; ושבח את שכלו הטוב של ח”כ ערבי המוסר ידיעות לאויב; והווה מצניע פגיעת ח”כים ערבים בשוטרים ובחיילים. אף הם היו אומרים: כשאתה מנחה שידור היה חביב לכל הפוסל את זכות היהודים על ארצם, נענע ראש באהדה לכל תוקף מתנחלים, הנח לו לדבר בחופשיות, ואם נקלע לאולפנך מי שאינו מאנשי מחננו העמד עליו בר פלוגתא בוטה שישסע את דבריו, והווה תנא דמסייע לאותו בר פלוגתא למען תהיו שניים נגד אחד. ותקשורתני צמרת שבהן מהדרין: שלושה נגד אחד.
 
משנה כ’
היסטוריונים פוסט-ציונים וא-ציונים קיבלו מהם והלכו למדינות הים. שם הם משננים לתלמידיהן: ישראל היא אימפריה זדונית, נוער חברון כמוהו כנוער היטלר, יחידות צה”ל מובחרות כמוהן כוואפן אס.אס. וחופש הביטוי במדינה הציונית כחופש הביטוי ברייך השלישי. אף הם היו אומרים: ישראל קמה רק בזכות השואה, כבשה את מדינת פלסטין שפרחה ושגשגה לפני 1948, ועצמאותה אינה אלא נַכְּבָּתָם של קורבנותיה.
 
משנה כ”א
נאורים שבאוניברסיטת תל-אביב קיבלו מהם. הם היו אומרים: איזו דרך טובה שיבור לו אינטלקטואל? אלא שיתענג בכנס ניהיליסטי בבית השייח’ הירוק בשייח’ מוניס ויזעק משם בפה מלא סושי נגד הגדר בבילעין ואז ילך לנוח בביתו בשיכון בבלי (ג’מוסין) לקראת אימון במכון כושר שברחוב ארלוזורוב (סומייל).
 
משנה כ”ב
סינמטקי תל-אביב וירושלים קיבלו מהם והקרינו את “ג’נין ג’נין”. הם היו אומרים: הווה מחבר במונטאז’ סרט של טנקים מתנייעים במקום אחד עם סרט של פצועים פלסטינים שוכבים במקום אחר; והצג “סרט” על “טנקים נוסעים ודורסים פצועים פלסטינים שכובים”. אף הם היו אומרים: גם טבח שלא היה כדאי הוא למען היטיב עם האויב, ראוי הוא שיפברקוהו ויראוהו בכל העולם מקצהו ועד קצהו.
 
משנה כ”ג
בג”ץ קיבל מסינמטקי תל-אביב וירושלים והתיר פה אחד את הקרנת “ג’נין ג’נין” בבתי הקולנוע. הוא היה אומר: חופש הביטוי הוא ערך עליון בשיטה הדמוקרטית. אף הוא היה אומר: אין בסרט סכנה ודאית לפגיעה בסדר הציבורי; ועוד היה אומר: הנח לו לציבור לשפוט בעצמו את תוכנו של הסרט ולקבוע את עמדתו כלפיו. מכאן אמרו חכמים: שופטים ששתו מי השילוש הקדוש “שלום, אחוות עמים וסוציאליזם” גם אם ניתן להם מלמעלה שכל טוב, נטל מהם השילוש הקדוש את היכולת להשתמש בו.
 
משנה כ”ד
שופט עליון-עד-מאוד עטור עטרת צניעות בינלאומית אומר: על שלושה דברים המשפט עומד: על התקינות הפוליטית, על הליברליות הקנאית, ועל תקדימי הנוכרים.
 
משנה כ”ה
הלכו תלמידיו ומעריציו אל ערכאותיה של מלכות בריטניה ואמרו להן: מהרו ואחזו קצינים ישראלים בגרגרותיהם והשליכו אותם ללא טקס לבית האסורים הקרוב לשדה התעופה שבו הם נוחתים.
 
משנה כ”ו
שארלו הקטן איש קול ישראל ולימים איש הטלוויזיה הצרפתית, אשר שידר בחדווה את הכתבה על מוחמד א-דורה, היה אומר: מה מני יהלוך אם מוחמד א-דורה חי או מוחמד א- דורה מת, ובלבד שנוכל לייסר את ישראל בדמו; ובלחש ובכוונה עצומה היה מוסיף: ועוד נזכה לרקוד בחתונתו.
 
משנה כ”ז
דב בר חנין אומר: על שלושה דברים מרד הנעורים עומד: על התפרעויות נגד הגדר, על חיבוב הסרבנות ועל אי שירת התקווה.
 
משנה כ”ח
מצביעי דב בר חנין בעיר תל-אביב קיבלו מרבם. הם היו אומרים: הימנע מלשבח את ירושלים, ושאל כל ירושלמי “עוד לא עזבת לתל-אביב?”; ואף ביום ירושלים עצמו, ודווקא בו, הקפד להטיל בעיר שיקוצים, ומחה בלב מדמם על “ייהודה” והווה מלגלג תדיר על הפסוק “כעיר שחוברה לה יחדיו”.
 
משנה כ”ט
רם בן כהן התל-אביבי המולך על תיכון עירוני א’ ומשנאי משפחת פרץ קיבלו מהם. רם בן כהן אומר: התעלם מן היהודים המתגוררים ביהודה ובשומרון, וחבב רק ערבים; צא למחסומים בהדרכת נשות “משמר המחסום”, ועקם אפך מול קציני צה”ל הבאים לדבר עם תלמידיך.
 
משנה ל’
משנאי משפחת פרץ אומרים: כל ימינו ראינו את המתנחלים נלחמים בגבורה בשורות צה”ל ולא מצאנו לנו טוב אלא להרוס את בתיהם; הריסת בתי מתנחלים היא אל”ף-בי”ת במשנתנו, וגדול כוחה של משנת שמאל סדורה מכל אמת, אתיקה, הוגנות, יושרה, סולידריות, חמלה, כבוד, הכרת טובה ואנושיות שבעולם.

Print Friendly, PDF & Email