גליון 150, ט”ז באייר התשע”א 20 – 27.5.2011
ייתכן כי בתאגיד אלקאעידה תהיה נסיגה עקב מותו של אוסמה בן-לאדן. כך גם קרה בחברת אפל, כשירדו מניותיה בעקבות הידיעות על מחלתו של סטיב ג’ובס. אך לא נדרש זמן רב כדי להיווכח שג’ובס יסד חברה בעלת רמת תפקוד מעולה, ומניותה זינקו חזרה לרמה שבה היו.
אותו דבר ניתן לצפות מתאגיד אלקאעדה. הארגון הג’יהאדיסטי השתנה מאז שייסדו אותו בן-לאדן והפלסטיני שייח’ עבדאללה יוסוף עזאם ב-1988 באפגניסטן. המפקדה המרכזית של אלקאעידה הקימה מספר סניפים ושימשה מקור השראה להקמתם של ארגוני איסלאם רדיקלי רבים, שבנסף לתרומות, לכל אחד מהם יש מקורות הכנסה עצמאיים משלו. רובם מסתמכים על מגוון של פעילויות בלתי-חוקיות, מסחר בסמים ועד חטיפה לשם קבלת כופר, לעתים קרובות תוך שיתוף פעולה עם ארגוני פשע בינלאומיים.
כך למשל, קבוצת הטרור “המגרב האיסלאמי” של אלקאעידה מקיים את עצמו מאז 2003 בעיקר מעסקי החטיפות, ברובן של עובדים זרים ותיירים מערביים. הארגון גם עוסק בסחר בסמים ורק מעט מהכנסותיו מגיעים מתרומות. עסקי החטיפות שלו, בעיקר בצפון אפריקה, מניבים מיליונים רבים של דולרים. הבעייה הפכה כה רווחת, עד כי שר החוץ הבריטי וויליאם הייג פנה למועצת הביטחון של האו”ם בקריאה לפעול בדחיפות למניעת “חטיפות הכופר”. מועה”ב הביעה אמנם את דאגתה, בהזכירה למדינות החברות למנוע מימון של טרוריסטים, אך לא התייחסה כלל לתשלומי הכופר.
עסקי הסחר הבלתי חוקי בסמים, בעיקר באופיום, הירואין וחשיש אפגני, משמשים מקור של הכנסה בשפע לטליבן, לאלקאעידה ולשלוחותיו בפקיסטן, במרכז אסיה, באפריקה ובאמריקה הלטינית.
הסעודים עדיין שחקנים ראשיים
בינואר 2010 גילה סוכן של רשות אכיפת הסמים האמריקנית כי קבוצות אלקאעידה במערב אפריקה גובות דמי חסות מארגוני פשע מקומיים המשוקים קוקאין שמספקים להם כוחות המהפכה החמושים של קולומביה (FARC). מדינות מערב אפריקה משמשות זה שנים רבות גשר להעברת סמים לאירופה. מעורבותו של אלקאעידה בארגוני סחר בסמים בדרום אמריקה מתועדת מתחילת שנות ה-90′. לאחרונה, יצרו פעילים של ארגוני טרור קשרים עם קרטלים של סמים במקסיקו, ומקלים בכך את מעברם של טרוריסטים ג’יהאדיסטים לארה”ב.
וכמובן אין לשכוח את הסעודים, שמימנו את אלקאעידה מראשית הקמתו. ב-28 בנובמבר 2010 דיווח וויקיליקס כי במברק של משרד החוץ האמריקני מדצמבר 2009 מתלוננים על כך שתורמים סעודיים ממשיכים להיות הממנים העיקריים של קבוצות סוניות מיליטנטיות כמו אלקאעידה. המברק מאשר כי מעט מאוד השתנה מאז עדותו בפני הקונגרס ב-2006 של מי שהיה תת-מזכיר האוצר הראשון לענייני טרור ומודיעין סטיוארט לוי, כי “בנושא מימון הטרור…יש פער גדול מאוד בין מה ש(הסעודים) אומרים כי יעשו לבין מה שהם אכן עושים”.
משטרת פקיסטן דיווחה ב-2009 כי גופי צדקה של ערב הסעודית ממשיכים לממן את אלקאעידה, את טליבן ואת לשקר א-טייבה הפקיסטני. הדו”ח קבע כי הסעודים נתנו 15 מיליון דולר לג’יהאדיסטים, כולל לאלה האחראים להתקפות ההתאבדות בפקיסטן ולרציחתה של ראש ממשלת פקיסטן לשעבר בנזיר בוטו.
בשנת 2009 הביע לוי בפני וועידת הבנקאות של הסנאט דאגה בדבר “תורמים כבדים” וניצול גופי צדקה למימון הארגונים המיליטנטים.
במאי 2010 דיווחה סוכנות הידיעות בורת’ה – גוף חדשות עצמאי בעיראק – על מסמך מודיעין סעודי שהודלף החושף את תמיכתה המתמשכת של ממשלת סעודיה באלקאעידה בעיראק, בכסף ובנשק.
מאמר מ-31.1.2010 ב”סנדיי טיימס” הלונדוני מגלה כי יחידת מודיעין אפגנית לענייני מימון דיווחה כי מאז 2006 הוברחו לפחות 1.5 מיליארד דולר מערב הסעודית לאפגניסטן, שיועדו לטליבן ולאלקאעידה. אלקאעידה לקח את חלקו, כשהכסף עבר דרך האזורים הנשלטים בידי הפשטונים, הידוע כ”מרכז אלקאעידה”.
ב-25 באפריל חשף דו”ח של וויקיליקס כי בכיר בממשלת אפגניסטן העביר לאלקאעידה כספים שהועידה ממשלת בריטניה להשמדת אופיום באפגניסטן. העלאת מחירים של אופיום, הרואין וחשיש, והגברת ייצורם באפגניסטן והשחיתות הפושה בממשלה האפגנית, מבטיחים כי הכנסות מסמים, כמו גם כספים של הקואליציה שנועדו לסיוע ולפיתוח, ימצאו את דרכם לאלקאעידה ולטליבן.
על מנת להפסיק את מימונם של אלקאעידה, הטליבן, ארגונים איסלאמיים רדיקליים וקבוצות טרוריסטיות אחרות, הגיע העת שממשלת ארה”ב תפרסם בפומבי את זהותם של כל הפרטים, הארגונים ומדינות המעורבים במימון טרור, בין אם ישירות ובין אם בעקיפין, כולל את המממנים את הפצתו של האיסלאם הרדיקלי. יש להגדיר גם אותם כטרוריסטים, להעמידם לדין כל אימת שניתן לעשות כן, ולהקפיא את נכסיהם.
בחזית הסמים, יש לממשל האמריקני האמצעים לצמצם באורח משמעותי מאוד את גידולם של פרג-האופיום, ושל שיחי הקוקה והקנביס. על ארה”ב להשלים את המחקר על מיקוהרביצידים, שהונדסו במיוחד למניעת גידולם של צמחים מסויימים, ובכך להבטיח כי לא ניתן יהיה לטפחם. בתקופת ביניים, יש לסבסד חקלאות ותעשייה מקומיים, עד שאלֶה ישאו את עצמן.
בן-לאדן אמנם מת, אך האידיאולוגיה שלה הטיף שרירה וקיימת. אלה שמימנו אותו ואת הקבוצות האיסלאמיות הרדיקליות האחרות גם הם לא השתנו. למותו של בן-לאדן יש קרוב לוודאי השפעה על המפקדה המרכזית של אלקאעידה, אך הוא לא תרם מאומה לכיבוי הלהט האיסלאמי להילחם למען ייסודה של עליונות איסלאמית.
